האם עושים הפרשת חלה על בצק שעושים ממנו סופגניות או פריקסה

שאלה: האם עושים הפרשת חלה על בצק שעושים ממנו סופגניות או פריקסה.

תשובה:  העושה עיסה עבה ודעתו לטגנה בשמן עמוק, או לבשלה במים פטורה מן החלה. ועדיף להפריש חלה בלי ברכה. מאחר ויש דעות בראשונים הסוברים שחייבים בחלה בברכה, על כן לכתחילה יפרישו חלה בלא ברכה, והיכא שלא הפרישו כלל, אינו צריך לחוש לזה, כיון שלהלכה פטורה מן החלה. אולם יש דרך להפריש חלה בברכה באופן שיקחו מעט מן הבצק ויאפו בתנור, ולאחר שנאפה יצרפו אותו לעיסה ויברכו על הפרשת חלה, ואז יפרישו מעט מהעיסה יחד עם אותו החלק שאפה.^[1]

הרב יעקב ישראל נקי שליט"א מחבר ספר "הפרשת חלה למעשה"

[1] הנה נחלקו הראשונים בדין עיסה שבישלה אם חייבת בחלה. וטעם המחלוקת האם אזלינן בתר דעתו, וכיון שבשעת הגלגול דעתו הייתה לבשלה אינה בכלל לחם דקרא ופטורה מחלה. או דכל היכא שהעיסה היא עיסה עבה מתחייבת בחלה מאחר וראוי לעשות ממנה לחם, דכיון שבשעת הגלגול בלילתה עבה, הרי שזה דומה ללחם ומיד נתחייבה בחלה, אע"פ שסופו לבשלה אח"כ במים. ודעת ג' עמודי ההוראה דפטורה מחלה, וכמש"כ הרי"ף (פסחים יב). וכן פסקו הרא"ש (סימן ב). והרמב"ם (פ"ו ה' יב). וכ"כ השאילתות (פרשת צו ס"ס עז). והתוס' בפסחים (שם ד"ה דכו"ע). וכן פסק השו"ע סימן שכט סעיף ג. מאידך הרבה פוסקים חולקים וסוברים דחייבת בחלה. וכן פסק ר"ת והובא ברא"ש (שם), ובר"ן (יא ע"א). וכן דעת רבינו יונה (ברכות כו). וכ"כ הגהות מיימוניות ה' ברכות (פ"ג ה"ג) בשם סמ"ג וסמ"ק. ולעניין מעשה כתב הש"ך (ס"ק ד) שיש לחוש לדבריהם, ולכן יפרישו חלה בלא ברכה, או שיאפה ממנה מעט וע"י זה יתחייב בחלה בברכה, וכמבואר בשו"ע בסעי' ד. וכן נקטו האחרונים. עיין בן איש חי (ש"ב שמיני ה"ד). ובדרך אמונה (פ"ו ס"ק צה). ובילק"י (עמוד תרצג). ועין גם בילק"י (עמוד תרצג). וכ"כ בשו"ת דברי בניהו (חלק כט סימן עה). וע"ע בספר קדושת הארץ (עמוד כה).