שאלה:
האם צריך לדקדק בשנה זו (שחל יו"ט ראשון של סוכות בשבת) לקחת אתרוג שלא יהיה חסר ושלא יהיו בו בלעטלא"ך או שאר פסולים משום הדר. והאם יש חשש (בשנה זו) לקחת לולב שנחלק התיומת, נסדק כהימנק, או נקטם ראשו.
תשובה:
כיון שנטילת ד' מינים בשנה זו הוא מדרבנן, אין חשש אם הוא חסר לכו"ע, ונחלקו הפוסקים אם יש בו פסול משום הדר ודעת השו"ע כהמקילין והרמ"א כהמחמירים. ולכן לבני ספרד מותר לקחת ד' מינים שיש בהם פסול משום הדר ולברך עליהם, ולבני אשכנז אין להקל אלא בפסול חסר. ולכן לולב שנחלק או נסדק כהימנק כשר לכו"ע (דפסולו משום חסר), ואם נקטם ראשו פסולו משום הדר ותלוי במחלוקת הנ"ל. אמנם לכתחילה ראוי גם לבני ספרד לקחת ד' מינים שאין בהם פסול הדר זולת במקום טירחא מרובה. וכל זה לבני ארץ ישראל, אבל בני חו"ל צריכים לחוש לכל הפסולים, אם לא שיש לו טורח [או הוצאה מרובה] יכול לקחת ד' מינים שיש בהם פסול חסר או פסול דהדר אבל לא יברך עליהם.
מקורות:
דעת השו"ע (סי' תרמט ס"ה) כהרמב"ם וסיעתו שפסול חסר והדר אינו אלא ביום הראשון בלבד, אבל בשאר ימים כשר. ואילו דעת הרמ"א דפסול הדר הוא בכל השבעה ימים, וכמבואר במשנ"ב (ס"ק לה וס"ק מח). ולפי"ז בני ספרד א"צ לחוש לא לחסר ולא משום הדר, ואילו בני אשכנז צריכים לחוש לפסולי הדר.
אמנם בשו"ת אור לציון (ח"ד פל"ו ס"א) כתב דמן הראוי לכתחילה שלא לקחת אף לשאר ימים פסולי הדר, שכל שאפשר בנקל לחוש לדעת הרמ"א ראוי לחוש, ומה שצריך להוציא יותר כסף בשביל לקנות מהודר יותר לא שייך כאן, שהרי יוכל לצאת יד"ח בד' מינים המהודרים של חבירו, ועל כן אין ראוי להקל אלא בדברים שהרמ"א הכשיר, ועכ"פ במקום שיש טירחא מרובה לחזר אחר אתרוג מהודר, בשנה זו אין צריך לטרוח כל כך.
אלא שכתבו הכה"ח (סי' תרמט ס"ק נז) והאול"צ הנ"ל דאם נוטל אתרוג שיש בו פסול הדר לא יברך עליו משום דקיי"ל סב"ל אף נגד מרן השו"ע. אמנם בחזו"ע סוכות (עמוד רפג) כתב דהכא לא אמרינן סב"ל, דשאני הכא שהמחלוקת במצוה ולא בברכה, וכנודע מדברי הרדב"ז (ח"ב סי' תרכו) שמחלק בזה, והרי מרן החיד"א שממנו מקור הכלל דאמרינן סב"ל אפי' נגד מרן, מר ניהו כתב בשם הגדולים (ח"ב דף צב ע"א) דאם אין המחלוקת בברכה אלא במצוה שפיר דמי לברך וכדברי הרדב"ז, ע"ש.
[ובאמת דמרן בעל היביע אומר זצ"ל עמד ביסוד זה בכמה מקומות, עי' בשו"ת יבי"א ח"ה (או"ח סי' מב אות ד וה), וח"ז (יו"ד סי' כז אות ג), וח"ט (או"ח סי' מז אות ב, ובמילואים שם), וח"י (או"ח סי' נה בהערה לרב פעלים ח"ב אות ב), וחזון עובדיה סוכות (עמוד קה), והליכות עולם (עמוד רפג). והנראה מדבריו דבתחילה (ח"ה וח"ז וח"י) היה סבור להחזיק בדברי הרדב"ז היכא דרוב הפוסקים ס"ל להכשיר עשיית המצוה באופן מסויים, וגם מרן שקבלנו הוראותיו פוסק להלכה כמותם, באופן כזה שפיר יש לסמוך על הכלל של הרדב"ז, וברוכי נמי מברכינן. וטעמו ונמוקו עמו כמו שביאר ביבי"א ח"ה, שהרי לדעת רבים וגדולים אין לומר סב"ל נגד מרן אפילו כשהמחלוקת בברכה עצמה, אלא דאנן בדידן חיישינן טובא לאיסור 'לא תשא' נהגינן בהא כדעת החיד"א ורבותיו לומר סב"ל אפילו נגד מרן, וכמבואר בברכ"י (או"ח סי' ז סק"ג), ובשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' טו), אבל כשהמחלוקת אינה אלא בעשיית המצוה ולא בברכה, הבו דלא להוסיף עלה, ואורויי מורינן לכתחלה לברך, שהרי אפילו כשהמחלוקת בברכה עצמה, העושה כדעת מרן אין מוחין בידו, מאחר דנקטינן כמרן שקבלנו הוראותיו, וכמ"ש החיד"א עצמו בחיים שאל הנ"ל, וכשהמחלוקת אינה אלא במצוה, נחתינן דרגא להורות לכתחלה כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, עכתו"ד. ואילו ביבי"א ח"ט הדר ביה מהא כיון דלאו מילתא פסיקא היא וכמ"ש כמה פוסקים דאפי' בכה"ג אין לברך, ונראה דאין דעתו מסכמת לסברת הרדב"ז, ע"ש.אמנם במילואים ליבי"א ח"ט נתעורר ליישב דברי הרדב"ז (דלא תקשי ליה מדברי הפוסקים לענין מי שלא הזכיר בברהמ"ז יעלה ויבוא ביו"ט דאינו חוזר לראש, ע"ש). ועפי"ז נראה דהדר ביה ממ"ש ביבי"א בח"ט לדחות דברי הרדב"ז, ומסקנתו דיש לנקוט כהרדב"ז אם כי לא בכל מקום אלא עכ"פ כשהלכה רווחת דזו צורת המצוה וכשיש עוד סניף לסמוך על הרדב"ז, וזוהי משנתו אחרונה בהליכות עולם וחזון עובדיה.
והגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א האריך בזה הרבה בספרו שלום יעקב (סי' ה) ומסקנתו דאמרינן סב"ל אף כשהמחלוקת בגוף המצוה ולא רק בברכה, ודלא כהכלל הנ"ל מהרדב"ז, ואפי' היכא דמרן ז"ל פסק כדעת המכשירים אין מצרפים כלליה דהרדב"ז, וברוכי לא מברכינן, ע"ש. (וי"ל ואכ"מ). ובתחילת דבריו העיד שם כי כמה וכמה פעמים שמע מהגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל דלא קיי"ל ככלליה דהרדב"ז ז"ל, ושהאחרונים דחו חילוקו זה, ולא רצה הגרב"צ לסמוך על כלל זה, ע"כ].
וכל זה בארץ ישראל, אבל בחו"ל שעושים יו"ט שני צריכים לדקדק בכל הפסולים (שיהיה הדר ולא חסר), דנחלקו בזה הראשונים אם יו"ט שני כשאר ימים או דינו כיום ראשון, ולהלכה פסק השו"ע שם שיטול בלא ברכה, ולכן צריך לדקדק שיהיה כשר ממש כבשאר השנים, אמנם אם יש לו טורח בזה אינו צריך לטרוח וכמ"ש במשנ"ב (סק"נ) וחזו"ע סוכות (עמוד רפה), [ולכאורה ה"ה דאינו צריך להוסיף מעות מרובים על כך, וצ"ע], רק שלא יוכל לברך.
[ואם נוטל בארץ ישראל בכותל המערבי – יעו' במשנ"ב דרשו (סי' תרנח סק"א) שהביאו מחלוקת אחרונים אם צריך לדקדק בכל הפסולים כל הז' ימים, ע"ש].וע"פ מה שנתבאר דכל מה שפסול מטעם חסר כשר בשאר הימים – אין צריך לדקדק בלולב אם נחלק התיומת או נסדק כהימנק וכמבואר במג"א (סי' תרמה סק"ו), ועי' במשנ"ב (ס"ק יז) (וצ"ע מדוע השמיט נסדק כהימנק). ואם נקטם ראשו כשר לדידן דפסולו מטעם הדר וכמ"ש במג"א שם ומשנ"ב (ס"ק כז).
