שלום וברכה נדבר על הנושא של הנחת תפילין באדם שהוא איטר. יש נידון בפוסקים לגבי אדם שהוא איטר יד ימינו כלומר הוא שמאלי אבל הוא לא שמאלי לגמרי, נניח הוא עושה את רוב מעשיו ביד שמאל אבל הוא כותב ביד ימין או להפך שהוא עושה את מעשיו ביד ימין אבל הוא כותב ביד שמאל באיזה יד הוא צריך להניח תפילין. אז למעשה ההלכה הזאת מתחילה מגמרא במסכת מנחות דף לז, בגמרא כתוב שאדם רגיל צריך להניח תפילין ביד שמאל, למה? יש בגמרא שני טעמים, טעם אחד מכיוון שכתוב בתפילין וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך, זאת אומרת וקשרתם וכתבתם כתובים סמוך אחד לשני ומכיוון שכתיבה היינו אדם שכותב תפילין צריך לעשות את זה ביד ימין אז ממילא סמוך לזה כתוב וקשרתם אז כמו שהכתיבה ביד ימין גם כשירה תהיה ביד ימין וממילא אם קושרים ביד ימין אז קושרים על היד השנייה על יד שמאל לכן אדם רגיל צריך להניח תמיד את התפילין על יד שמאל כיוון שכמו שהכתיבה ביד ימין גם הקשירה תעשה ביד ימין על היד השנייה על יד שמאל. יש עוד טעם בגמרא שמכיוון שכתוב בפסוק וקשרתם לאות על ידכה, ידך לא כתוב עם כ' סופית כתוב כ וה' ידך משמע, חז"ל דורשים יד כהה יד חלשה לכן מניחים את התפילין על היד החלשה. בדרך כלל ברוב האנשים יד שמאל זה היד החלשה, זה שני טעמים שכתובים בגמרא.
הגמרא אחרי זה אומרת שאדם שהוא איטר היינו שהיד שמאל היא היד החזקה שלו אז הוא מניח תפילין ביד ימין למה כי אצלו היד ימין היא היד החדשה. אז זה דבר ברור, אדם שהוא איטר מדינא דגמרא הוא מניח תפילין ביד ימין הנידון של הפוסקים מתחיל מה קורה כשהוא לא איטר לגמרי אלא הוא לדוגמה השמאלי אבל הוא כותב ביד ימין או שהוא ימני הוא כותב ביד שמאל, למה, אז באמת הטור בסימן כז הטור מביא דעת רבנו יחיאל, רבנו יחיאל אומר שהקובע בזה היד ימין היד שהוא כותב בה היא נחשבת ימין, ולמה כי מכיוון שחז"ל אמרו וקשרתם וכתבתם אנחנו תולים את הכתיבה בקשירה אז מכיוון שהאדם הזה כותב ביד ימין אז ממילא ביד הזאת הוא גם יקשור את התפילין, ולכן אם נניח הוא כותב ביד ימין הוא יניח תפילין על יד שמאל אפילו שהוא באמת שמאלי אפילו שהיד ימין שלו יהיה היד החלשה היד שמאל יהיה חזקה בכל זאת יניח תפילין על יד שמאל כי היד שהוא כותב בה היא העיקרית בגלל הדרשה של וקשרתם וכתבתם זה דעת רבנו יחיאל. אבל הבית יוסף שמה כבר מביא שיש ראשונים שחולקים על זה הראש מביא בשם ספר התרומה, הם אומרים, לא הולכים אחרי היד החלשה והחזקה ומכיוון שההוא האדם הזה נניח הוא שמאלי רוב מעשיו הוא עושה ביד שמאל אז היד החלשה שלו זה יד ימין ולכן לפי הרא"ש הוא יניח תפילין על יד ימין, מחלוקת בראשונים. השולחן ארוך בסימן כז בסעיף ו' הוא מביא את שתי הדעות האלה, יש אומרים שיניח ביד החלשה ויש אומרים שהיד שהוא כותב בה זה העיקר, זה נחשב היד ימין. היינו שהשולחן ערוך הביא יש אומרים ויש אומרים ובדרך כלל אנחנו יודעים את הכלל הידוע יש ויש הלכה כמו יש בתרא ולכן באמת הרב עובדיה כותב בהליכות עולם שפוסקים לעיקר את הדעה השנייה שהכל תלוי בכתיבה. ולפי זה יוצא באמת שאדם שהוא את רוב מעשיו הוא עושה ביד שמאל אבל הוא כותב רק ביד ימין, הוא רק כותב ביד ימין אז הוא יניח ביד שמאל, או אדם שעושה את כל מעשיו ביד ימין אבל הוא כותב ביד שמאל מכיוון שהכתיבה ביד שמאל הוא יניח יד ימין כלומר הכל יהיה תלוי מה היא היד שהוא כותב בה, זה הדעה השנייה, ככה עובדיה פוסק שזה מה שצריך להיות. אבל צריך לדעת שהכף החיים כותב, הוא מביא שלפי המקובלים הם בכלל חולקים על הדין של הגמרא הם אומרים שלפי הקבלה הנחת תפילין תמיד ביד שמאל בין באדם שהוא איטר בין באדם שהוא לא איטר תמיד מניחים ביד שמאל, ולכן אומר הכף החיים אומנם אנחנו לא הולכים לא פוסקים כמו המקובלים נגד הגמרא אבל הוא אומר כל זה אנחנו לא פוסקים אותם כשמדובר על איטר גמור אבל פה שזה אחד שהוא חצי איטר הוא כותב בימין ומעשיו בשמאל או להפך מכיוון שהפשטות כמו שאנחנו רואים זה מחלוקת בראשונים אז הקבלה תכריע, לכן לפי הכף החיים במצב הזה הולכים באמת בכל מצב יד שמאל, מניחים ביד שמאל כי הולכים לפי דברי קבלה. הרב עובדיה בהליכות עולם הוא מביא אותו אבל הוא דוחה אותו, מה שכן צריך לדעת שיש כאן הכרעה שהבן איש חי כותב על הנושא של איטר הבן איש חי אומר שאמנם אנחנו הולכים עם השולחן ערוך זה עיקר הדין/ ובאמת לפי זה יצא שהיד שכותבים בה היא היד העיקרית כמו שאמרנו ולכן אם הוא נניח כותב בימין הוא יניח בשמאל אבל אומר הבן איש חי שאחרי התפילה טוב שיניח תפילין גם ביד השנייה כיוון שבקל אפשר לצאת את כל הדעות, טוב לעשות ככה להניח אחרי התפילה ולומר קריאת שמע גם ביד השנייה ולצאת ידי חובת כולם.
