ש. בעקבות המלחמה התקיים לימוד מיוחד בליל ששי, ונתנו לכל לומד שטר מאתיים ש"ח, ואחד הלומדים קיבל את שכרו אחר הלימוד והכניסו לארנק, ולאחר מכן כשפתח את הארנק מצא שתי שטרות של מאתיים ש"ח, ואינו יודע אם היה שטר זה מונח בארנק מתחלה, או שקיבל בטעות שתי שטרות וצריך להחזיר את השטר הנוסף. האם צריך להחזיר את השטר הנוסף?
ת. אינו צריך להחזיר הכסף, אפילו לצאת ידי שמים.
מרן בש"ע חושן משפט (סימן עה ס"י) כתב: לא תבעו אדם, אלא מעצמו אמר לחבירו: הלויתני, או: הפקדת אצלי, או: גזלתיך ואיני יודע אם החזרתי לך, פטור. ואם בא לצאת ידי שמים, חייב לשלם. אבל אם אמר: איני יודע אם הלויתני או אם הפקדת אצלי או אם גזלתיך, הואיל ובלא תביעת אדם אמר כן, פטור אף לצאת ידי שמים. והיינו שכאשר אין חבירו תובעו, אם היה בודאי הלואה או פקדון או גזילה, וספק אם פרע, בזה חייב לצאת ידי שמים. אך אם אין חזקת חיוב תשלום, כי אעיקרא ספק אם לוה או גזל או הפקידו אצלו, בזה אף לצאת ידי שמים אינו צריך. ומינה לנ"ד.
והוא הדין למעביד שנתן משכורת לעובד.
והיינו כאשר יש ספק שאולי היה שטר כזה של מאתיים ש"ח קודם לכן בארנק. אך אם הארנק היה בודאי ריק, או שבדרך כלל מצוי בארנק שטרות כסף ישראליים וכעת קיבל שטרות בדולרים, שבזה הדברים מוכיחים שהם של נותן הדולרים שנתן שטר נוסף בטעות.
