אישה שעשתה בצק בשיעור החייב בחלה ובדעתה לחלק את המאפים לשכנותיה ומכריה, האם מפרישה חלה

שאלה: אישה שעשתה בצק בשיעור החייב בחלה (1.650 ק"ג) ובדעתה שלאחר שתאפה תחלק את המאפים לשכנותיה ומכריה, האם מפרישה חלה.

תשובה. אישה שעשתה עיסה על דעת לחלקה לאחרות, אך קודם אופה בביתה ואחר כך מחלקת הלחמים לחבירות ובני משפחה, העיסה חייבת בחלה בברכה.^[1]

הרב יעקב ישראל נקי שליט"א מחבר ספר "הפרשת חלה למעשה"

[1] בדין עיסה העשויה לחלק לאחר האפיה, פשוט וברור לכל הפוסקים שאינו בכלל עיסה העשויה לחלק, ומפרישים חלה בברכה, וכמבואר בבית יוסף סימן שכו. ובש"ך (ס"ק ה). וט"ז (ס"ק ב). וכן הסכמת כל הפוסקים. והבאתים לעיל (הערה פא).

מיהו היכא שבשעת הגלגול דעתה לחלקה לאחרים, אלא שקודם כל אופה בביתה ואח"כ מחלקת לאחרים, יש בזה מח' הפוסקים, ומצוי מאוד בנשים שאופות חלות לכבוד שבת, ובדעתם בשעת הגלגול לחלק החלות לבניה ובנותיה. ומדברי הש"ך והט"ז משמע דאין לחלק בזה, וכל שמחלקת לאחר האפיה לא הוי בכלל העשויה לחלק. וכן מבואר בדברי החזו"א (יו"ד סימן קצח). וכן דעת הגר"ש ווזנר וכפי שהובא בקובץ מבית לוי (ח"ה). מיהו בשו"ת מנחת יצחק (ח"י סימן קב) כתב דתפריש בלא ברכה, דמאחר ובשעת גלגול היה בכוונתה לחלקה לאחרות שמא גם זה נקרא עיסה העשויה לחלק, וכתב עוד דהנוהג כחזו"א יש לו על מי לסמוך, אך לכתחילה כדאי שלא להכנס לספק ברכה, ולכן תשתדל האישה לעשות עיסה גדולה וישאר בידה שיעור חלה והשאר תחלק לבנות משפחתה. וע"ע בשו"ת שערי יושר ח"ד (סימן קיט). ולמעשה יש לנקוט לברך בכה"ג שכן הוא פשטות דברי השו"ע שאין לחלק בזה וכמשמעות דברי הש"ך והט"ז והאחרונים הנ"ל.