מה הדין אם הפסיקו באמצע קריאת המגילה מחמת אזעקה ועבר חצי שעה או שדיברו בין לבין?

שאלה:

אם באמצע קריאת המגילה נשמעת אזעקה והציבור רץ למקלטים ושהו שם כעשר דקות, כשחוזרים אח"כ לביהכנ"ס האם ממשיכים לקרוא מהיכן שהפסיקו או צריכים להתחיל מראש? ומה הדין אם הש"ץ או חלק מהציבור הפסיקו בדיבור בינתיים, והאם משתנה הדין אם שהו שם חצי שעה מחמת רצף האזעקות.

תשובה:

אינם צריכים לחזור לראש אלא ממשיכים מהיכן שהפסיקו, ואפילו שהו שם יותר מחצי שעה, ואפילו הפסיקו בדיבור בנתיים, ואין חילוק בזה בין בני אשכנז לבני ספרד.

מקורות:

בשו"ע (או"ח סי' תרצ ס"ה) קראה סירוגין דהיינו שפסק בה ושהה ואח"כ חזר למקום שפסק אפי' שהה כדי לגמור את כולה יצא. וכתב הרמ"א דאפי' סח בנתיים נמי יצא. ואף למ"ש המשנ"ב שם (ס"ק יח) דאם שהה מחמת אונס חוזר לראש, היינו כשהוצרך לנקביו או שהמקום אינו ראוי בזה הוא דחשיב השהיה כהפסק כיון שלא היה אז יכול לקרות, אבל מחמת פחד האזעקות וכדו' לא חשיב אונס וכמ"ש כן להדיא המשנ"ב (סי' סה סק"ב). [ובלא"ה דברי המשנ"ב דבמקום אונס חוזר לראש אינו אלא לדידהו בני אשכנז וכמ"ש בביאה"ל (סי' סה ס"א ד"ה קראה), אבל לדידן אין חילוק בזה ובכל גוונא אינו חוזר לראש, ע"ש].

וכל זה בשהה כדי לגמור כולה והיינו כעשרים וחמש-שלשים וחמש דקות [דמשערינן בכל המגילה מתחילה ועד סוף ואפי' עומד בסוף וכמ"ש המשנ"ב (סי' סה סק"ג וסי' תרץ ס"ק יז), ומשערין לפי הקורא עצמו ולא לפי קריאת רוב בני אדם וכמ"ש הרמ"א (סי' סה ס"א)], ואע"פ אינו חוזר לראש וכנ"ל דאין זה נחשב לאונס. ואין צריך לומר אם לא שהו אלא עשר דקות ויותר שא"צ לחזור לראש אלא ממשיכים לקרוא מהיכן שהפסיקו ואפי' הפסיקו בדיבור בנתיים וכנ"ל.