שאלה:
מי שחושש שמחמת שכרותו יזלזל באחת מן המצות כגון תפילה או ברהמ"ז האם מותר לו להשתכר.
תשובה:
כתב הביאה"ל (סי' תרצה ס"ב ד"ה עד) בשם הח"א דהיודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצות מוטב שלא ישתכר.
אמנם יעוי' בשו"ת אורח משפט (בהשמטות סי' ז, ובנד"מ או"ח סי' קמו בהערות) שהעיר על כך, דמאחר ונקטינן כשיטת רוב פוסקים דעד דלא ידע הוא מצוה, א"כ הוא עוסק במצוה, ולמה לא יפטור מתפלה, ובפרט שיהיה אנוס בשכרותו, ולהכניס עצמו באונס אין איסור מדינא במקום מצוה, שהרי לדעת הרמב"ם וסיעתו מותר להכנס בספינה במקום אונס חילול שבת אח"כ, ובדבר מצוה גם בע"ש, א"כ מ"ט יהיה אסור להכניס עצמו באונס שכרות בביטול מצוה דרבנן מצד מצוה דשמחה, ומסיק וז"ל, ולענ"ד לצדד לקולא דהיינו חומרא דקיום מצוה, עכ"ל.
ויש עצה לצאת ידי כל הדעות והוא מ"ש הרמ"א בספרו מחיר יין על מגילת אסתר (ט יט) וז"ל, נראה לי בדרך הפשט, כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח, וא"א שלא ישתה, על כן ישתה הרבה מאד שיגיע לשכרותו של לוט, שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות, כי באונס הוא, אבל אם לא ישתה כ"כ הרבה ויעבור עבירות, חייב כאילו לא שתה כלל וכו', ומשום זה מייתי בגמ' עובדא דרבה ור"ז עבדי סעודת פורים וכו' קם רבה ושחטיה לר"ז וכו', ובזה גילו טעם שחייב להשתכר כ"כ כדי שלא יענש על מעשים כאלו, עכ"ל.
וראה באליה רבה (סי' תרצה סק"א) והביאו הביאה"ל (ס"ב ד"ה חייב) שכתב וז"ל, וא"ת היאך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השכרות מכשול גדול, וי"ל מפני שכל הניסים שנעשה לישראל בימי אחשורוש היו ע"י משתה, כי בתחלה נטרדה ושתי ע"י משתה ובאה אסתר, וכן ענין המן ומפלתו ע"י משתה היין היה, ולכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין, עכ"ל. – ויש להבין דפתח בכד וסיים בחבית, דאכתי הקושיא במקומה עומדת, דאף כי יש טעם נכון והגון לחייב בזה מחמת הנס מ"מ מן הראוי היה שלא יחייבו בזה כיון שהמכשול גדול. וצ"ל דזה גופא התירוץ דאם אינו עושה כן לשם תאוה או פריקת עול ח"ו אלא מכוין לשם שמים להזכיר הנס הגדול שאירע ע"י השכרות תו ליכא למיחש למכשול ולתקלה, וישכון בטח ושאנן מפחד, ולא יאונה לצדיק כל און.
