שאלה:
ספרדי שמגיע למלון ביום עשירי באב בצהריים, ומגישים לפניו ארוחה בשרית עשירה כיד המלך, האם יכול להקל ולאכול או שאסור לו לאכול בשר עד הערב.
תשובה:
מנהג כשר שלא לאכול בשר עד שקיעת החמה ביום העשירי, ואין להקל נגד המנהג גם במקום הפסד כזה [והיינו לבני ספרד, דאילו בני אשכנז אינם מחמירים אלא עד חצות של יום העשירי, וכן יש מבני ספרד שנהגו להקל בזה].
מקורות:
כתב השו"ע (או"ח סי' תקנח ס"א) וז"ל, בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי, עכ"ל. וכתב הרמ"א, ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר. אמנם אנן בדידן נקטינן כהוראת מרן ז"ל
ומשום מה יש הרבה מאחינו הספרדים הטועים בזה ואוכלים בשר אחר חצות היום, ואין ספק שלמדו כן מהאשכנזים, וצריכים להזהירם על כך, ובדרך כלל הדבר מצוי אצל אותם שמחמירים ברחיצה ותספורת עד חצות היום, ולקיים מה שנאמר 'כל המחמיר נגד מרן סופו שיקל נגד מרן'. [אמנם כן יש קהילות שלא קבלו מנהג זה ומקילין אפי' בליל עשירי, ועי' בחזו"ע תענית עמוד תיג מ"ש בזה].
ולכן אין להתיר לאכול בשר ביום העשירי לפני שקיעת החמה, דחלילה להקל נגד המנהג, ואף שיפסיד משום כך את הארוחה הבשרית מ"מ יכול להסתפק בדברים אחרים שאינם מאכלי בשר, וכדי הוא בית אלקינו לאבד עליו זה וכיוצא בזה. וכן אמר לי הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א והגאון ר' יעקב מאיר שטרן שליט"א.
