שאלה: כלי חרס שמצופים מבפנים בלבד ולא מבחוץ, או שמצופים מבחוץ ולא מבפנים, האם צריכים טבילה.
תשובה. צריכים טבילה בלא ברכה, וטוב להטבילם יחד עם כלי אחר החייב בברכה.
מקורות. הנה השו"ע בהלכות טבילת כלים יו"ד סימן קכ (סעיף א) כתב או כלים המצופים באבר מבפנים אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקוה או מעיין של ארבעים סאה, והרמ"א בהגה פליג דיש אומרים דכלים המצופים באבר אפילו בפנים יטבול בלא ברכה וכן נוהגין, ומקור הדברים הם שם בגמ', קוניא (פרש"י כלי חרס שחופין אותו בחיפוי עופרת ותשמישו בצונן) פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר כתחילתו וחד אמר כסופו, והלכתא כסופו, והתוס' שם (ד"ה והלכתא) כתב לבאר דמיירי שציפן רק מבפנים וע"ז אמרה הגמ' שאזלינן כסופו שיש לכלים אלו דין כלי מתכת על שם סופן, והטעם הוא דדמי לכלי מדיין שעיקר השימוש הוא בפנים, אבל היכא שמצופה בחוץ ולא בפנים אין צריך טבילה כיון דאין משתמשין בהן, דכלי סעודה האמורים בפרשה היינו שמשתמשין בתוכן, וכן פסק הרא"ש (סימן לה), והמרדכי (ע"ז סימן תתנט), והסמ"ק (בהגהות סי' קצט אות ב), אולם המרדכי (שם) הביא שדעת אבי העזרי דבין מצופה מבפנים ובין מחופה מבחוץ ולא מבפנים טעון טבילה, דלא חילקו חכמים בין מבפנים למבחוץ, ושכן דעת רש"י בתשובה. והר"ן (לט עמ' ב מדפ"ה) כתב ומיהו איכא מ"ד דדוקא כשהוא מחופה מבית ומחוץ הא לאו הכי אין צריך טבילה, אך דעת רבינו פרץ וכן הוא מסקנת הר"ן (שם) שאם מצופה בפנים יטבול בברכה, ואם מצופה רק בחוץ ולא בפנים יטבול בלא ברכה, ודעת האיסור והיתר הארוך (כלל נ"ח דין פב) שהמנהג שאף אם מצופה בפנים יטבול בלא ברכה. ומכל מקום מבואר שהיכא שהכלים מצופים מבית ומחוץ לכולי עלמא טעונים טבילה בברכה.
ולכאורה מבואר שדעת השו"ע לפסוק כמש"כ התוס', והרא"ש, והמרדכי, ושכן משמע מהר"ן, ורבינו פרץ, שאף היכא שמצופה רק בפנים יטבול בברכה, ואילו הרמ"א שפסק שלא יברך, משמע דחש לדעת המצריכים שיהיה מצופה מבית ומחוץ, ולכן כתב שאם מצופה רק מבפנים שיטבול בלא ברכה וכדעת האיסור והיתר. אולם בהליכות עולם (עמוד רנז ובעמוד רסא) כתב שיש להטבילם בלא ברכה, כיון שיש דעות בראשונים שאין להטביל כלי כזה עד שיהיה מצופה מבית ומחוץ, והוי ספק ברכות, וקי"ל דאמרינן סב"ל אפילו נגד מרן, ועל כן כתב שיטביל את הכלי אך שלא יברך.
הרב יעקב ישראל נקי שליט"א מחבר ספר "טבילת כלים למעשה"
