האם מכשיר חשמלי חייב בטבילה.

שאלה: האם מכשיר חשמלי חייב בטבילה.

תשובה: מכשירי חשמל שמכינים איתם מאכלים, כגון טוסטר, קומקום חשמלי וכו', שאם יתנום במי המקוה יתקלקלו, לכתחילה יש ליתנם במתנה לגוי ויחזרו וישאילום ממנו כי השואל כלי מן הגוי פטור בטבילה. והמיקל שלא להטבילם יש לו על מי לסמוך.

מקורות: כ"כ בהליכות עולם (ח"ז עמוד רסה). ועין גם בהגהות הרעק"א (ר"ס קכ) שהביא בשם הכנה"ג שיורות גדולות שא"א להכניסם למקוה, יתנו במתנה לגוי ויחזור וישאל ממנו. ויש אפשרות גם שיקנה לגוי חלק בכלי שאז נעשו שותפין בכלי ופטור מטבילה, וכמש"כ הרמ"א בהגה (סעיף יא).

ועיין להגרש"ז אוירבך בשו"ת מנחת שלמה (סימן סו אות ד [במהדורה הישנה]) שכתב אפשרות נוספת לצאת יד"ח, על ידי שהישראל יעשה בו פעולה שתבטל ממנו את יכולת השימוש, ושוב יחזור ויתקן הכלי, שאז חשיב גמרו בידי ישראל שאינו חייב טבילה, והוא ע"פ מש"כ הפת"ש (ס"ק א) בשם החכמת אדם שבכלים גדולים שלא ניתן להטבילם במקוה ינקוב בהם נקב גדול שיתבטל מתורת כלי, ואח"כ יתקן אומן ישראל, עי"ש. וכתב דדוקא בכלי חשמלי יש להקל מאחר ויש לצרף סברת האומרים דאינו חייב בטבילה משום שהוא מחובר לקרקע, וכ"כ עוד אחרונים. מיהו כל זה מהני דוקא כשמפרק את חוטי החשמל שבגוף הכלי, דכיון דלא ניתן להשתמש בו כלל בטל ממנו תורת כלי, משא"כ היכא שמפרק את התקע של חוט החשמל החיצוני דלא חשיב בכה"ג שמבטל ממנו תורת כלי מאחר וגוף הכלי עדין בשלמותו. וכן הובא בשמו דהגרשז"א בספר טבילת כלים (עמוד קיב ועמ' רח). ועין גם בספר תשובות והנהגות (ח"א סימן תנ). מיהו בשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן קכח) לא הסכים עם עיצה זאת, ותמה ע"ד החכמת אדם היאך למד דין זה גם לקולא, ובפרט שעיקר דין זה תליא בפלוגתת הראשונים אם אזלינן בתר המעמיד וא"כ הוי ספיקא דדינא, ויש להחמיר.

ועיין באגרות משה יו"ד ח"ג (סימן כד) שדן גבי מצנם שמיבשים בו הפת שאין צריך טבילה אף בלא שעת הדחק וכ"ש בשעת הדחק, דדוקא בכלים שעושים אפיה ובישול וכדו' מענייני תיקון האוכל חייבים בטבילה, משא"כ בהטוסטר שאף להרגילין בזה אינו דבר נחוץ ורובא דעלמא ורוב אכילות אף להרגילין בזה הוא פת האפוי כמות שהוא אין להחשיבו כלי דצורך סעודה, עי"ש. ובשו"ת שבט הלוי חלק ב (סימן נז) כתב שאין שום היתר לפוטרו מטבילה. וכן דעת התשובות והנהגות (ח"א סימן תנא) עי"ש.

ויש שרצו לפטור מכשירי החשמל למיניהם מן הטבילה משום שמחוברים לקרקע על ידי השקע שמחובר לתקע שבתוך הקיר ודמי לכלים המחוברים לקרקע שפטורים מטבילה, וכ"כ הגר"מ לוי בשו"ת תפילה למשה (חלק ה סימן כה) בשם הגאון הרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל וז"ל: אולם שמעתי באומרים לי ומטו בה בשם הגרב"צ זצ"ל שאין צריכים טבילה כל המכשירים הללו שהואיל וכדי להשתמש בהם צריך לחברן לחשמל והחשמל קבוע בבית המחובר לקרקע א"כ גם כלים אלו דינם כמחוברים לקרקע ואין צריכים טבילה, עד כאן שמעתי, ועיין שם מה שחיזק הגר"מ לוי את דברי הגרב"צ, וכתב לדחות דברי השבט הלוי (שם) ועוד מן הפוסקים שכתבו לחלוק על סברא זו אלא שהעיקר כדבריו. ובהליכות עולם (ח"ז עמוד רסה) הביא משם הגרש"ז אוירבך בשו"ת מנחת שלמה (סימן סו אות ד [במהדורה הישנה]) שגם הסכים עם סברא זו דמשום שהחשמל מחובר לקרקע פטור מטבילה.

ולהלכה נקטינן שהמיקל שלא להטביל מוצרי חשמל יש לו על מי לסמוך, אמנם טוב להחמיר שאם יש ביכולתו להטבילם באופן שהוא כלי כזה שאין לחשוש שיגרם לו קלקול, עדיף להטבילם כדי לצאת ידי כולם, אך לא יברך על הטבילה משום שיש לחשוש לסברת האומרים שמכשיר חשמל פטור מטבילה כיון דחשיב מחובר לקרקע. וכן עשיתי מעשה במכשיר להכנת טוסט שהטבלתי אותו במי המקוה והנחתי אותו ליבוש למשך כמה זמן ולא נגרם לו שום תקלה וקלקול, אמנם אם הוא חושש להטבילו, או שהוא סוג מכשיר חשמלי שודאי יגרם לו קלקול בהטבלתו, (כגון אותם שיש להם כרטיס חשמלי) יעשה כפי הנזכר לעיל בתחילת הערה שהבאנו כמה עצות לזה.

ועין גם בספר ילקוט יוסף הלכות חנוכה (מהדורת תשפ עמוד תשלג בתשובות שבסוף הספר מכתב י') שכתב שבשעת הצורך יש להקל שלא להטביל מכשיר חשמל מפני שנחשב מחובר לקרקע על ידי חיבור השקע ולכן פטור מטבילה בשעת הצורך.

הרב יעקב ישראל נקי שליט"א מחבר ספר "טבילת כלים למעשה"