קנס הדלקת נרות וסודות האסטרונומיה בהלכה (סימן רסא סוף ס"א והקדמה לסעיף ב -ח"ה)

אמירה לגוי בבין השמשות ובשבת
מותר לומר לגוי להדליק נר לצורך שבת בזמן בין השמשות, מכיוון שזהו איסור דרבנן (שבות) במקום מצווה.

הרמ"א מתיר אמירה לגוי להדלקת נר גם בשבת עצמה לצורך סעודה, אך המגן אברהם מגביל זאת למצב שאין בו אור כלל.

אישה ששכחה להדליק נר שני או נר נשמה נחשבת "טרודה ונחפזת", ולכן מותר לה לומר לגוי להדליק עבורה בבין השמשות.

אם כבר אכלו סעודת שבת מוקדמת, האור לציון פוסק שבימינו עם תאורת חשמל אין היתר לומר לגוי להדליק.

אין לברך על הדלקה שבוצעה על ידי גוי משום שהכלל הוא "אין שליחות לגוי", והמברך חייב להיות מבצע המצווה.

בעבר אישה ששכחה להדליק נקנסה להדליק נר נוסף לכל חייה, אך כיום האור לציון ממליץ שהתיקון הראוי יהיה לימוד הלכות שבת.

קבלת שבת ושני איסורי שבות (תרי שבותי)

לפי המשנה ברורה, אם יחיד קיבל שבת הוא יכול לבקש מיהודי אחר מלאכה, אך אם רוב העיר קיבלה שבת מותר לבקש רק מגוי.

מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל מתיר לגוי להסיע אדם מבית חולים בבין השמשות, גם כשזה כרוך בשני איסורי דרבנן, כי הפעולות נעשות בזו אחר זו.

אסטרונומיה וזמני היום בהלכה

כדור הארץ מסתובב סביב צירו בכל 24 שעות וסביב השמש הנייחת בכל 365 ימים, מה שיוצר את שינויי זמני הזריחה והשקיעה.

הלוח היהודי מבוסס על הירח (כ-29.5 ימים בחודש), והירח משפיע הלכתית, למשל על קביעת וסת קבוע לאישה לפי התאריך העברי בלבד.

עלות השחר וצאת הכוכבים נוצרים כשהאטמוספירה מוארת מקרני השמש, עוד לפני או אחרי שהשמש מאירה ישירות על הקרקע.

הלכתית, דיעבד כל מצוות היום (כמו ברית מילה) ניתנות לקיום החל מעלות השחר, משום שהארת האטמוספירה כבר נחשבת ליום.

#הלכות_שבת #בין_השמשות #אמירה_לגוי #זמני_היום #אסטרונומיה_יהודית #שיעור_תורה #הדלקת_נרות