על מנת למנוע מצב של ספק, הפוסקים כותבים כי יש לברך ברכת המזון מיד כשמסיימים לאכול.
גבר המסתפק אם בירך ברכת המזון:
-
בשולחן ערוך (סימן קפד) נכתב כי ברכת המזון היא מדאורייתא, ולכן אדם המסתפק אם בירך חייב לחזור ולברך מדין "ספק דאורייתא לחומרא".
-
הכלל חל דווקא אם האדם אכל ושבע, כפי שמחייבת התורה: "ואכלת ושבעת וברכת".
-
אם האדם לא שבע בזמן שסיים לאכול, הוא בוודאות אינו חוזר ומברך.
-
עם זאת, המשנה ברורה מביא בשם האחרונים שטוב שינסה לצאת ידי חובה מאדם אחר או שימצא אופן לאכול עוד כדי שיוכל לברך.
-
לגבי חזרה על הברכה הרביעית ("הטוב והמטיב") שהיא מדרבנן במקרה של ספק:
-
המשנה ברורה, על פי המגן אברהם והפרי חדש, פוסק שיש לחזור גם עליה כדי שאנשים לא יבואו לזלזל בה ולהחשיב אותה כפחות חשובה.
-
הבן איש חי והרב עובדיה פוסקים שלא לחזור עליה, מכיוון שסוף סוף היא מדרבנן.
-
אישה המסתפקת אם בירכה ברכת המזון:
-
הדין שונה באישה, שכן בגמרא (ברכות דף כ') ובשולחן ערוך (סימן קפו) מובא שיש ספק אם חיוב אישה בברכת המזון הוא מדאורייתא או מדרבנן.
-
מצד אחד מדובר במצוות עשה שלא הזמן גרמא, ולכן ייתכן שהיא חייבת מהתורה.
-
מצד שני, אישה אינה שייכת ב"ברית ותורה" (המוזכרים בברכה) וכן לא קיבלה חלק בארץ.
-
מחלוקת האחרונים כיצד על אישה לנהוג בספק:
-
שער אפרים (מובא במשנה ברורה): תברך, כיוון שיש צד שחייבת מהתורה ולכן ספק דאורייתא לחומרא.
-
ברכי יוסף ואחרונים נוספים (מובאים במשנה ברורה): לא תברך להקל, משום שיש כאן "ספק ספיקא" על הדאורייתא (אולי פטורה מהתורה, וגם אם חייבת – אולי כבר בירכה) וספק אחד על הדרבנן.
-
המשנה ברורה פוסק שאישה שרוצה לברך רשאית לסמוך על הדעות שתברך.
-
הבן איש חי והרב עובדיה זצ"ל חולקים ופוסקים שאישה שהסתפקה, אפילו אם היא שבעה, לא תחזור ותברך.
-
-
בספר כף החיים מובאת עצה טובה לצאת מהספק: האישה יכולה להמשיך ולאכול עוד ואז תוכל לברך.
-
כדי ליישם עצה זו, עליה לברך שוב "המוציא", כיוון שברגע שהסתפקה היא הסיחה דעתה מהסעודה ולא התכוונה לאכול עוד.
-
נטילת הידיים תלויה בשאלה אם ידיה נקיות.
-
לאחר מכן עליה לאכול שיעור של "כזית" ואז לברך ברכת המזון כדי לצאת מהספק.
#ברכת_המזון #הלכה #ספק_ברכות #שולחן_ערוך #משנה_ברורה #רב_עובדיה #בן_איש_חי #כף_החיים #הלכות_סעודה #ספק_דאורייתא



