כלל היסוד בתערובת: כאשר גוי מבשל תערובת של דבר הנאכל כמות שהוא חי יחד עם דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי, הדין נקבע לפי העיקר. אם העיקר הוא דבר שנאכל חי, כל התערובת מותרת ואין בה בישולי גויים, ואם העיקר אינו נאכל חי, כולה אסורה.
בישול לכתחילה: ה"דרכי תשובה" מחדש שדין זה נאמר גם לכתחילה. מותר לקחת תערובת שרובה מורכב מדברים הנאכלים חיים (כמו עגבניות וקישואים), להוסיף לה מיעוט של דבר שאינו נאכל חי, ולתת לגוי לבשל אותה, מכיוון שכל עוד לא בישל אין איסור, ולאחר שבישל הולכים לפי העיקר.
הגדרת עיקר ותפל והרוב: התוספות (עבודה זרה דף ל' וחולין דף צ"ז) קובעים שדיני עיקר ותפל בבישולי גויים נלמדים מהלכות ברכות הנהנים. אם מין אחד הוא העיקר, הולכים לפיו, ואם שניהם עיקרים (שניהם חשובים), הולכים לפי הרוב. אותו הכלל חל גם על תערובת של דבר שעולה על שולחן מלכים ודבר שאינו עולה.
מעמד חמשת מיני דגן: ה"פרי תואר" סובר שכפי שבהלכות ברכות חמשת מיני דגן אינם בטלים גם כשהם מיעוט, כך גם בבישולי גויים התערובת תיאסר בגללם. לעומתו, הרב עזריאל אוירבך (בספר "לבושות") חולק וסובר שבבישולי גויים לא מתחשבים בחשיבות המין לעניין ברכה, אלא הולכים תמיד לפי העיקר והרוב.
מחצה על מחצה: בתערובת שבה שני המינים עיקרים והם ביחס של חצי וחצי, "חלקת בנימין" מסתפק מה הדין. ה"ערוך השולחן" מתיר כי איסור בישולי גויים הוא דרבנן (דבר קל), ואילו ה"חכמת אדם" מחמיר ואוסר.
ביצים הטוחות על פת פלטר
המחלוקת בסימן קייט סעיף ו': במקום שנהגו היתר בפת פלטר, השולחן ערוך מתיר גם פת שטוחים עליה ביצים. הרמ"א מביא דעה אוסרת מכיוון שהביצים ניכרות (בעין) ולכן אינן בטלות לפת, ויש בהן משום בישולי גויים.
שיטת הב"ח והפרי חדש: אין מחלוקת בין הרמ"א לשולחן ערוך; השולחן ערוך התיר רק כשהביצה התבטלה ואינה ניכרת קודם שנאסרה, אך אם היא ניכרת – גם השולחן ערוך יאסור.
שיטת הרשב"א והאחרים: הרשב"א, "חכמת אדם", "באר הגולה" וספר "אין המים" חולקים ומסבירים שהשולחן ערוך מתיר למרות שהביצים ניכרות, משום שהפת היא העיקר ולכן הולכים לפיה.
הלכה למעשה: ניתן להקל כדעת השולחן ערוך, הרשב"א ושאר הפוסקים המתירים ללכת לפי העיקר גם כשהמיעוט ניכר, בפרט שמדובר באיסור דרבנן.
אפונים קלויים ופיצוחים
אפונים קלויים לעומת מבושלים: הרמ"א והרמב"ם מתירים לאכול אפונים קלויים של גויים מכיוון שאינם עולים על שולחן מלכים, אך אפונה מבושלת אסורה לכל הדעות.
דעת האוסרים: האריז"ל, ה"בן איש חי" ו"כף החיים" פסקו לאסור אפונים קלויים מן הדין מכיוון שלשיטתם הם כן עולים על שולחן מלכים.
דעת מרן הרב עובדיה יוסף: בשו"ת "יביע אומר" (חלק י') נפסק להקל באפונים קלויים מכיוון שהאריז"ל חולק על הרמב"ם ומרן, ואנו פוסקים כמותם.
מסקנה למעשה ותלות במציאות: המחלוקת אינה בהלכה אלא במציאות שהשתנתה בין המקומות, כפי שדייק ה"בן איש חי" שכתב "במקומנו". כיום (תשפ"ז), מאחר שמגישים פיצוחים קלויים על שולחן מלכים, הדבר תלוי במציאות המשתנה. עם זאת, רוב הפיצוחים כיום (כגון פיסטוקים, קשיו ושקדים) מותרים ללא ספק מכיוון שהם נאכלים חיים באופן טבעי.
#בישולי_גויים #עיקר_ותפל #פת_פלטר #שולחן_ערוך #הרמבם #הרמא #הבן_איש_חי #הרב_עובדיה_יוסף #יביע_אומר #אפונים_קלויים #נאכל_חי #שולחן_מלכים #הלכה #שיעור_תורה #תערובת בישולי_גויים הלכות_בישולי_גויים עיקר_ותפל תערובת פת_פלטר אפונים_קלויים פיצוחים_קלויים נאכל_חי שולחן_מלכים שיעור_תורה הלכה פסיקת_הלכה @vehagita
