הלכהשבת

נטילת ציפורניים וסירוק השיער בערב שבת (הלכות שבת סימן רס חלק ב)

הרב יעקב טנז'י שליט"א

* השולחן ערוך קובע כי קיימת מצווה ליטול ציפורניים ביום שישי.

* ר' חיים פלאג'י כותב שסירוק הזקן לכבוד שבת מהווה סגולה נגד "חולי הנזילה".

* אין להשליך לאש שערות שנשרו מהזקן, שכן הדבר עלול לגרום לקבורת בנים.

* ר' חיים פלאג'י מזהיר שלא להניח שערות בתוך ספרים, אלא במקום מוצנע.

* השורף ציפורניו נקרא "חסיד" כי הוא מכלן מהעולם, והקוברן נקרא "צדיק".

* הזורק ציפורניים הוא "רשע" מחשש שאישה מעוברת תעבור עליהן ותפיל.

* בעל ה"יפה ללב" מציין בשם הזוהר שהעברת הציפורניים מקטינה את מידת החסד בעולם.

* הורדת ציפורניים באסלה מונעת את גילויין, אך הן עדיין נותרות קיימות בעולם.

* החזון איש שמר ציפורניו במעטפה לביעור חמץ, ורב אלישיב שרפן בכל יום שישי.

* ציפורניים מזיקות רק במקום המדויק בו נפלו, והזזתן מונעת את סכנתן.

* הפרישה מתיר הזזה קלה באמצעות מטאטא, אך אליה רבה מצריך העברה מחדר לחדר.

* אם הציפורניים נזרקו לתוך טישו והועברו לפח, המקום החדש עדיין שומר על הסכנה.

* הבן איש חי מזהיר שלא לגזוז ציפורניים על הבגדים משום שהדבר גורם רע לאדם.

 

זמני וסדר גזיזת הציפורניים

* לפי הבן איש חי, ציפורניים הגדלות לאט ניתן לגזוז פעם בשבועיים ביום שישי.

* מנהג הספרדים מתיר גזיזה ביום חמישי, בניגוד לפוסקים שחששו מגידולן בשבת.

* המגיד מישרים מציין כי יש סכנה בגזיזת ציפורני ידיים ורגליים באותו יום.

* האשל אברהם מבוטשאטש פוסק שגזיזה בלילה וביום למחרת נחשבת לאותו יום.

* ראוי לגזוז רגליים בחמישי וידיים בשישי, שכן הידיים מגולות ויש בהן יותר כבוד שבת.

* מי ששכח רשאי בדיעבד לגזוז את שתיהן ביום שישי, כפי שנהג האר"י הקדוש.

* המגן אברהם מזהיר מסכנת שכחה בגזיזה לפי הסדר, אך האר"י והגר"א לא דילגו.

* החיד"א ממליץ לדלג, והחזון איש הקפיד על דילוג רק בידיים, בהתבסס על האבודרהם.

 

אמירת עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר

* יש לומר משפטים אלו בבית סמוך לחשיכה, ובניחותא כדי שיתקבלו בברכה.

* רבא פסק שיש לומר זאת בנחת למרות הציווי מדרבנן, ורב אשי נהג כך מסברא.

* בספר "חסד לאלפים" מסביר שהאמירה בנחת מונעת לחץ מיותר ומשמרת את השלום.

* החיד"א מציין שהשטן מתאמץ להרבות מריבות בערב שבת, והדיבור בנחת מבטל זאת.

* ראשי התיבות של המילה נח"ת הם נר, חלה (רמז לעשרתם), ותחומים (רמז לערבתם).

* המשנה ברורה קובע שאם אין צורך בהפרשת חלה או מעשרות, אין חובה לשאול "עשרתם".

* הצורך להזכיר על הדלקת הנר משתנה בהתאם לאדם, ויש לבחון אם האישה כבר הדליקה.

 

 

#ערב_שבת #הכנות_לשבת #הלכות_שבת #שבת_קודש #שיעור_תורה #הלכה #יהדות #מקווה #בן_איש_חי #פרשת_השבוע #קדושת_השבת #האר"י_הקדוש #הלכה_יומית

נושאים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button