מדברי מורינו הרב עזרא נוברגר זצ״ל
ה׳ הוא טוב והכל בא ממנו יתברך וא״כ איך יש מקום לרע בעולם הרי זה סותר המציאות שהבורא הוא טוב ?
אלא צ״ל שהבורא הוא טוב ונתן לנו בחירה לבחור בין החיים והטוב, והמות והרע ולכן הרע שקיים בעולם בא מצד הבחירה של האנשים.
ולכן ברוכים הצדיקים וזכרם לברכה כי בחרו בטוב והחיים, וארורים הרשעים ושמם ירקב כי בחרו בדרך הרע.
והדרך הזאת היא הדרך שחיים בדרך הטבע, קיים הבורא והוא משגיח אבל אנחנו בעולם העשיה קיימת הבחירה בין הטוב והרע, ויכולים להבדיל בין הרע והטוב (1).
בדרך הטבע קיים צורך ההשתדלות לדוגמא לא יכולים לשבת ולומר שה׳ ידליק את החשמל בשבילי צריכיל לקום להדליק החשמל ואז הוא ידליק.
גם בעולם הזה שקיים בחירה אבל יש לנו קשיים להבין למה יש צדיק ורע לו… הרבה פעמים אנחנו לא מבינים את חשבונות של הבורא (2). ולכן נפסק בשו״ע (3) לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד; לא כתוב שאני רואה בעיני ויודע שזה לטובה, כתוב שאני יודע שמה שה׳ עושה זה לטובה זאת אומרת אפילו שבעיני זה לא נראה לטובה.
אולם קיימת מציאות אחרת מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלוק (תענית כה.) עולם שהוא כולו השגחה ישירות מה׳ למעלה מהטבע, ובמציאות הזאת הכל טוב וגם הרע הוא בעצם להגיעה לטובה שהבורא יעשה עמנו רק שאנחנו לא רואים את זה, המציאות היא עולם שהכל לטובה, גם זו לטובה (4).
וזהו המצב שהיה חי אדם הראשון קודם החטא (בראשית פ״ב כה׳ רש״י) בלי לדעת בין טוב ורע, ורק לאחר החטא התחיל לדעת בין טוב ורע (בראשית פ״ג כב).
ולכן ברוך המן וברוך אחשורוש, כי אפילו שבדרך כלל צריכים להתיחס אליהם כרשעים אבל כאן שמסתכלים ממבט שבא מדרך הבורא והכל לטובה אז גם זה היה לטוב והא ראיה ה׳ שסיבב שושתי תיהרג אסתר תמלוך ומרדכי יהפוך למשנה למלך הוא גם זה שסיבב שאחשורוש ימלוך והמן יהיה משנה למלך.
וזה סתירה מיניה וביה עם מה שאמרנו קודם שהרע והרשע באים מצד הבחירה של האנשים וא״כ ברוב השנה אין מקום לומר ברוך המן וברוך אחשורוש וכאן אנו אומרים שגם הרע והרשע הם בעצם טוב, על פי השכל אין תפיסה ומובן לזה (5).
ובפורים כדי להגיעה למצב שלמעלה מהטבע והכל לטובה באיזשהוא אופן אפילו קטן שיהיה צריכים להשליך את השכל ואיך ? על ידי היין.
ולכן יוה״כ כפורים (מעם לועז עמוד רסח) כי בכל השנה היחס שלנו אל השטן הוא כמשהוא רע, וביום כיפורים אנו שמחים על שיש לנו מחילת עונות ואין לשטן רשות לקטרג נגדנו, אבל בפורים אנחנו שמחים ע״י שמכירים שגם השטן הוא שלוחו של ה׳ וגם הוא לטובה.
והטעם למה דווקא בפורים שותים הוא משום שאחרי החורבן וסילוק השכינה עם ישראל חשבו שקשרם עם ה׳ נסתיים (6), ולכן נהנו מסעודת אחשורש (מגילה יב.), וכשראו כל ההשגחה שהיתה בפורים בדרך הסתר פנים וטבע הבינו שעדיין יש להם קשר עם הבורא באופן של הסתר פנים והנהגת הבורא בדרך הטבע ולכן הדר קיבלוה באהבה (שבת פח.), והבינו שגם בחשך הגלות הבורא עדיין איתנו ומטיב לנו (7).
הערה: לא שבתקופת הבית ראשון היה ברור לכולם למה יש צדיק ורע לו… הרי אפילו משה רבינו הסתפק בזה כמובא במס׳ ברכות (ז.) רק הכוונה היא דבפורים הם ראו שלא רק בבית הראשון שהיה גילוי שכינה הבורא איתנו אלא אפילו במשך הגלות והסתר פנים עדיין ה׳ איתנו והרע הוא בעצם טוב הגם שאנחנו לא מבינים את זה וזהו חידוש יותר גדול מההבנה שה׳ איתנו והרע הוא טוב בתקופת הבית ראשון.
ועד זה היה מוסר רבינו הרב עזרא דוד בן הרב נפתלי זצ״ל בלילי שבת לפני פורים, יה״ר מלפני אבינו שבשמים שהדברים הנכתבים כאן יהיו לעילוי נשמתו של רבינו זצ״ל.
הגה: מה שנכתב כאן הוא על פי מה ששמעתי מפי הרב זצ״ל בשנת תשפ״ב
מקורות והערות:
1 – כמובא בברכות לג. דהבדלה בחונן הדעת משום דבעינן דעת כדי להבדיל.
2 – עי׳ ברכות ז. צדיק ורע לו…, עי׳ אסתר פ״ב יא ברש״י וכך באמת הוה כמובא בפ״ד יד.
3 – או״ח סי׳ רל ס״ה, עי מס״י פי״ט הא' היא כל מאי דעבדין מן שמיא לטב.
4 – תענית כא. עי׳ שם משמואל שנת תרע״ד כל ענין המגילה שאיגלאי מילתא למפרע, עיין אדיר במרום אות ד.
5 – עי׳ שפתי חיים מועדים ח״ב עמוד ריג, כל מעשי השי״ת גם הנראה רע…
6 – סנהדרין קה. עבד שמכרו רבו…, חולין קלט: אסתר מן התורה מנין…, עי׳ ויקרא פכ״ו מא רד״ה והבאתי, עי׳ בספר נדחי ישראל פ״א ועתה נדבר.
7 – עי׳ גר״א על אסתר פ״א פסוק ב ד״ה הבירה.
