עשיית מלאכה בימי החנוכה

פסק השו"ע (תרע א) אבל מותרין לעשות מלאכה ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד הנרות דולקות ויש מי שאומר שאין להקל להם ע"כ.

מדוע המנהג שלא לעשות מלאכה הוא רק "לנשים"

הפוסקים הביאו ג' טעמים מדוע מנהג זה נהגו הנשים:

יש שכתבו כיון שהנס נעשה על ידם שאחת מהגזרות היתה כל הנישאת תבעל לטפסר תחילה ויהודית בתו של יוחנן כהן גדול האכילה אותו גבינה ונרדם וחתכה את ראשו וברחו כולם (משנ"ב שם סק"י)[1], ויש מי שאומר שהטעם הוא משום "היכר" שלא יבואו כל בני הבית להשתמש באור הנר, וכגון באופן שנכבו נרות הבית ויבואו להשתמש לאור הנרות להשלים את מלאכתם (מור וקציעה)[2], ויש אומרים כיון שימים אלו ימי הלל והודיה וכיו"ט ולכן לא יעשה הנשים מלאכה (כה"ח סק"ו בשם הלבוש).

כמה זמן נהגו לא לעשות מלאכה

יש מהפוסקים שכתבו ששיעור הזמן שאין עושות מלאכה הוא כל זמן שהנרות מצויים לדלוק והוא בערך עד חצות לילה (מג"א שם סק"ב בשם המעגלי צדק[3]), אולם רוב ככל הפוסקים ס"ל "שאינן עושות מלאכה" היינו כזמן חיוב ההדלקה שהוא "בביתו וכשיעור חצי שעה" וכן מנהג כל תפוצות ישראל (אליה רבה, דרך החיים, כה"ח סק"ה, משנ"ב סק"ד, חזו"ע חנוכה עמוד יב, אור לציון פרק מא א[4]).

האם יש מלאכות שיכולות הנשים לעשות תוך החצי שעה

נחלקו הפוסקים האם יש מלאכות שמותר להן לעשות תוך חצי שעה מהדלקת הנרות:

יש אומרים שמלאכות "חשובות" לא יעשו, כגון תפירה וכיבוס (אור לציון פמ"א א), ויש אומרים שכל מלאכה שיש בה "טרחה" לא יעשו אפילו שאינה מלאכה חשובה כגון שטיפת הרצפה או שטיפת הרבה כלים[5] (קובץ בית לוי ח"י עמוד ג בשם הגר"ש ואזנר זצ"ל), ויש אומרים שאיסור עשיית מלאכה בזה "דמי למלאכות האסורות בחול המועד ור"ח", ועל כן אם הוא דבר האבד מותר אף תוך חצי שעה (בא"ח ש"ר וישב אות כז ד"ה וכתב, ספר אמת ליעקב סימן תרעא בהערה, נטעי גבריאל עמ' ריח בשם הבאר משה).

ויש המחמירים ביותר ואומרים שאין להם לעשות שום מלאכה אפילו צורכי אוכל נפש (רבבות אפרים ח"א סי' תלו בשם הגרי"י פישר, ובח"ו סי' תט אות ב בשם הגריש"א זצ"ל).

ויש מי שאומר שההיתר הוא "רק צורכי אוכל נפש "כגון בישול ואפיה (חזו"ע חנוכה עמוד יב). וכן הוא מנהגינו, ועל כן יכולות לטגן סופגניות וכיוצ"ב תוך חצי שעה מהדלקת הנרות (הליכות שלמה חנוכה פט"ז אורחות הלכה 14).

ועל כן פנים יש ליידע מש"כ הבן איש חי (שם) בשם הגאון החסיד רבי אליהו מני זצ"ל אע"פ שהמנהג שיעשו מלאכה כל ימי חנוכה חוץ מזמן שהנרות דולקות בביתו מכל מקום קבלה היא בידינו שאם נפלה אישה לסכנה, תידור שלא לעשות מלאכה בחנוכה ותינצל ויש הנודרות יום אחד ויש הנודרות יומיים מתוך שמונת ימי החנוכה.

עשיית מלאכה "לאנשים" תוך חצי שעה – מותר או שיש להימנע

יש אומרים שבמקומות שנהגו האנשים שלא לעשות מלאכה בזמן זה ימשיכו מנהגם (א"ר בשם המהרי"ל, משנ"ב סק"ג, ובסידור יעב"ץ, משמעות ספר חסידים אות קכא), ויש מי שאומר שאין נוהג באנשים כלל (מטה משה סי' תתקצד, פר"ח סי' תיז), ובמקומותינו אין האנשים נוהגים כן ולכן אין נמנעים מעשיית מלאכה תוך חצי שעה מהדלקת הנרות (חזו"ע חנוכה עמ' יד, אשרי האיש ח"ג פל"ג ד).

[1] ועיין לקמן שמעשה זה היה זמן מה קודם נס חנוכה מ"מ עושים לו זכר בזמנינו משום שגם בזמנם רצו המלכות להעביר את ישראל על דתם.

[2] ועיין לקמן האם גם האנשים בכלל הענין לא לעשות מלאכה בזמן הדלקת הנרות.

[3] ואולי משום שסבר כסברא אחרונה שהבאנו לעיל שהוא כעין יו"ט ועל כן כל זמן שהנרות מצויים הוא כעין יו"ט ולכן לא עושות מלאכה כל זמן זה.

[4] ולקמן יתבאר מאיזה זמן מתחיל חצי שעה זו.

[5] אולם האול"צ שם כתב ששטיפת כלים מותרת כיון שלשיטתו ההגדרה היא "מלאכות חשובות" ואילו להגר"ש ואזנר ההגדרה היא מלאכות שיש להם "טרחה".