דיני אבילות בחג החנוכה

הספד ואבלות בימים אלו

משום שימי החנוכה ימים טובים ושמחים הם לישראל גזרו חז"ל שאין להספיד בהם (שו"ע תרע א), חוץ מחכם שנפטר באותם ימים (שם ג) שמצוה להספידו, משום "כבוד התורה" כמבואר בגמ' (מועד קטן כז ע"ב) "אין מועד בפני ת"ח וכל שכן חנוכה ופורים", וביארו התוס' (מגילה ג ע"ב ד"ה כל) היינו שמספידים בהם ת"ח. וביארו האחרונים משום שכבוד התורה דוחה שמחת מועד דאורייתא, כל שכן שידחה שמחה זו שאינה אלא מדרבנן (קרן אורה מועד קטן כז ע"ב, ועיין ביאור הגר"א סימן תרצו ס"ד).

ומה שמותר להספידו הוא דווקא בפניו קודם הקבורה אולם לאחר הקבורה לא יספידוהו עד אחר חנוכה (רמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הלכה טו, שו"ע יו"ד סימן תא ה, אור לציון ח"ד פמ"א ג).

הספד אשת תלמיד חכם בימים אלו

אשת ת"ח אם מותר להספידה בימים אלו דנו בזה הפוסקים, אם מותר בחיי בעלה דווקא, או אף לאחר מיתתו, והכריעו שיש להימנע מלהספידה בכל אופן (אור לציון ח"ד פרק מא ג).

הליכה לבית הקברות בימים אלו

מי שנמצא בימי אבל על קרובו שהולכים בהם לבית הקברות כגון סיים שבעה, שלושים, אחד עשרה, ויום השנה. דנו הפוסקים האם מותר לילך בימי החנוכה. יש אומרים שאין הולכים בהם לבית הקברות כלל (בא"ח ש"ר וישב אות כב, מועד לכל חי סימן כז, חזו"ע חנוכה עמ' יב[1], תורת המועדים חנוכה פ"ט ס"ג) ומי שיש לו יארצייט בימים אלו ילך קודם או אחר החנוכה ואפילו יום לפני או אחרי מותר (משנ"ב תרפו סק"א ע"פ המבואר בשו"ע תקעג א גבי תענית דה"ה הספד), ויש מתירים ללכת לבית הקברות ואם יש חשש שיתעוררו בבכיה לא נכון שילכו (תשובות והנהגות ח"ב סימן סה ושם איירי בר"ח וה"ה לנידון דידן), ונראה לשיטה זו שאם אין ודאות שיגיעו לידי בכי אין למונעם, ומנהגינו כסברא ראשונה שאין לילך כלל.

אולם לקיים אזכרה שלא בבית הקברות כגון בבית או בבית הכנסת, מותר. וימנעו לספר שבחו של הנפטר אפילו הוא ת"ח ורק יאמרו דברי התעוררות לע"נ (תורת המועדים סימן ט א).

ולענין אמירת "צידוק הדין": בהלכות ר"ח (תכ ס"ב) כתב השו"ע "אומרים בהם צידוק הדין" וכן הוא מנהגינו (תורת המועדים שם), והרמ"א חלק וסבר דאין אומרים וביאור דעתו כיון שהוא מרגיל להספד (משנ"ב שם סק"ב וסק"ג) וכן מנהג בני אשכנז.

ללכת לקברי צדיקים בימים אלו

אף שיש חולקים האם מותר לילך לבית קברות בימים אלו כנזכר לעיל, מ"מ ללכת ולהשתטח על קברי צדיקים אף לשיטה זו מותר (בא"ח שם).

 תענית בימים אלו

פסק השו"ע "ואסורים בהספד בתענית". וכתבו הפסוקים שאף תענית שעות אסור להתענות בימים אלו (כפי המבואר בהלכות ר"ח שאין להתענות בו אפילו שעות, ביה"ל סימן תיח ד"ה ראש, אור לציון ח"ג פ"א א). ויום קודם או אחר חנוכה מותר להתענות כפי המבואר לעיל לעניין הספד.

תענית יארצייט בחנוכה

הנוהגים להתענות ביום פטירת הוריהם ומנהג נכון הוא (כמבואר ברמ"א יו"ד סימן תב ב, ובשו"ע סימן תקסח ס"א וס"ז), ומ"מ כשיוצא תאריך היארצייט בחנוכה כתב הרמ"א שאין מתענין בו ואם התענה צריך למיתב תענית לתעניתו (משנ"ב שם סקי"א).

[1] אע"פ שניתן לדייק מלשון החזו"ע שם שאין לילך באופן שיביא לידי בכי אך אם לא מותר שכתב וז"ל אין לעשות כן בימי חנוכה וכ"ש בר"ח מפני שמתעוררים לבכי ולמספד ע"י הקבר, כשרואים קברו של הנפטר ולכן ידחו הביקור לבית הקברות אחר ימי החנוכה עכ"ל. וכלשון זה מבואר בחזו"ע אבלות ח"ג עמו' לא, והיה נראה דזיל בתר טעמא שכל האיסור הוא שמביא לידי בכי וכשיטה שניה שהבאנו מ"מ בספר תורת המועדים פשט הספק שאע"פ שכתב כעין לשון זה מ"מ בביאורים וציונים ג הביא מקור דינו דברי הבא"ח שכתב להדיא שאין לילך לביה"ק בימים אלו.