הלכות שבת: סימן רנז סעיף א' (חלק ב) חשמל שחזר ע"י יהודי במקום שיש חולים

00:00 פתיחה וחזרה על הלכות הטמנה

• השיעור עוסק בסימן רנ"ז סעיף א', בהשלמה של דיני הטמנה, ובמעבר לנושא מעשי של הפסקות חשמל בשבת והנאה מתבשיל שהתחמם לאחר חזרת החשמל.

• חזרה מהשיעור הקודם: "הטמנה בדבר המוסיף הבל" (חומר שמייצר חום) אסורה אפילו מערב שבת (יום שישי).

• האיסור תקף גם אם התבשיל מבושל כל צורכו ואפילו אם הוא "מצטמק ורע לו".

• "הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל" מותרת ביום שישי אך אסורה בשבת.

• הסיבות מהגמרא: בדבר המוסיף הבל גזרו שמא ימצא את קדירתו צוננת וירתיח אותה, ובדבר שאינו מוסיף הבל גזרו שמא יטמין ברמץ (גחלים) ויבוא לחטות בהם בשבת.

02:10 מחלוקת לגבי שקיות אוכל בתוך החמין

• הרב משה לוי (בספר מנוחת אהבה) פוסק שאסור להכניס שקיות עם חיטה, גריסים או ביצים לתוך סיר החמין מערב שבת, משום שהחמין הוא "דבר המוסיף הבל", ולדעתו זו הטמנה אסורה.

• האור לציון והרב עובדיה יוסף חולקים ומתירים זאת במפורש.

• הסיבה להיתר: אין מושג של "הטמנה" של אוכל בתוך אוכל, אלא הטמנה היא רק כיסוי בכלי או בבגדים.

• הוכחה לכך מהשולחן ערוך (סימן שי"ח), שמתיר להכניס מאכל יבש שבושל כל צורכו לתוך מים חמים בשבת, ואין בכך בעיה של הטמנה.

• השקית אינה נחשבת כלי שעושה הטמנה, אלא מטרתה רק למנוע מהאוכל להתפזר ולהתערבב.

06:25 בישול אחר בישול בלח וביבש (דיני רוטב)

• דיון צדדי בשאלה מה נחשב יבש לעניין בישול בשבת, למשל דגים עם רוטב.

• הרב יצחק יוסף סובר שאם הרוב יבש מותר, בעוד הרב דוד יוסף אוסר אם יש הרבה רוטב.

• בכתב ידו של הרב עובדיה יוסף נכתב שההיתר הוא רק כאשר יש "מעט מעט רוטב".

13:30 הטמנה שנעשית מאליה

• הביאור הלכה כותב ש"הטמנה שנעשית מאליה" (ללא פעולת אדם) עשויה להיות מותרת.

• האיסור של חז"ל מתמקד בפעולה שבה האדם הולך וטומן בידיים.

16:16 הטמנה במקצת (כיסוי חלקי של הסיר)

• לפי השולחן ערוך, "הטמנה במקצת שמה הטמנה", כלומר גם כיסוי חלקי של הסיר אסור.

• לכן, הנחת מגבת על חלק מהסיר היא בעייתית, כי חום הפלטה מלמטה הופך את המגבת ל"דבר המוסיף הבל".

• כדי להתיר זאת, משתמשים בצירופים שונים (כגון הנחת תבנית מתחת למגבת), והרב עובדיה הקל בזה רק לצורך שבת בבוקר.

• הרב שלמה זלמן אוירבך פסק שאם מגבת נפלה בשבת וכיסתה את כל הסיר, זה נחשב "הטמנה שנעשית מאליה" ומעיקר הדין מותר, אך יש להגביה אותה משום מראית עין.

24:40 דיעבד בהטמנה ודין "עומד בחמימותו"

• השולחן ערוך פוסק שאם אדם עבר והטמין בדבר המוסיף הבל, התבשיל אסור באכילה אפילו בדיעבד.

• אולם, איסור זה תקף רק אם התבשיל התחמם או שההטמנה שיפרה אותו ("מצטמק ויפה לו").

• אם התבשיל רק שמר על החום שלו ("עומד בחמימותו כשעה ראשונה"), מותר לאכול אותו, מכיוון שהאדם לא נהנה מהאיסור שעשה.

• המגן אברהם מוסיף שאותו היתר חל גם אם אדם עבר והטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל – אם רק נשמר החום, מותר לאכול. רבי עקיבא איגר מדייק ושואל מדוע לא לומר זאת גם על דבר המוסיף הבל בשבת.

33:10 שאלת ה"ריבוי בשיעורים" בהפסקת חשמל

• במקרה של הפסקת חשמל בשבת, כאשר יהודי מחברת החשמל מתקן את התקלה, עולה השאלה האם מותר ליהנות מהחשמל שחזר.

• כאשר החשמל חוזר, הפלטה נדלקת והתבשילים מתבשלים שוב, מה שיוצר בעיה של איסור בישול.

• הרב עובדיה פוסק ש"ריבוי בשיעורים" (גרימה לבישול נוסף) הוא איסור דאורייתא, ולכן לכאורה מוטל על האדם לסלק את הסיר מהפלטה או להוריד את המתג כדי למנוע מיהודי לעבור על איסור כפול.

41:20 היתר הנאה מתיקון מערכתי בשל פיקוח נפש ("מתכוון לשניהם")

• כאשר מדובר בשכונה גדולה או בעיר, קיימת סבירות גבוהה שישנם חולים שיש בהם סכנה (כגון מונשמים), שעבורם מותר להרים את החשמל.

• בגמרא מובא מקרה של אדם שפרש רשת כדי להציל תינוק מנהר, ואגב כך העלה גם דגים. אם כיוון רק להצלת התינוק – מותר ליהנות מהדגים.

• אם האדם כיוון לשניהם (גם להציל וגם לצוד דגים), יש מחלוקת ראשונים אם מותר. המשנה ברורה אוסר, אך הרב עובדיה מתיר על סמך הירושלמי.

• לפיכך, אף על פי שעובד חברת החשמל החילוני מתכוון גם לחולים וגם לכלל התושבים (מתכוון לשניהם), ההלכה היא שמותר ליהנות מחזרת החשמל.

52:00 מניעת ריבוי שיעורים בפעולת חברת החשמל

• עולה השאלה: האם אדם צריך לכבות מכשירים בביתו כדי שהעובד לא "ירבה בשיעורים" בהדלקת החשמל עבורו?.

• ההכרעה היא שמכיוון שהעובד עושה פעולה אחת של חיבור מתג ראשי, ופעולה זו נדרשת והכרחית לצורך החולים, אין חובה על האדם הפרטי לנתק את מכשיריו, ומותר לו ליהנות מחזרת החשמל.

1:02:00 תקלה מקומית ללא חולים (הקדמה לשיעור הבא)

• לקראת סוף השיעור מוצגת שאלה: מה הדין כאשר הפסקת החשמל היא נקודתית (למשל, 4 בניינים בלבד) וידוע בוודאות שאין שם חולים שיש בהם סכנה?.

• או לחלופין, מקרה שבו שכן חילוני הרים את הפקק המקומי של הבניין במיוחד כדי לעזור לשכנו הדתי?.

• האם במקרה זה ניתן להשתמש בהיתר של "עומד בחמימותו" (אם הסיר לא הספיק להתקרר)? הרב מציין שלפי כל הדעות הדבר יהיה אסור, והסבר מפורט על כך יינתן בשיעור הבא.