מנין שלא אמרו תחנון כי חשבו שיש ביניהם חתן ואמרו כבר קדיש

ש. ציבור שלא אמרו תחנון מפני שסברו שיש חתן בניהם, ובפועל החתן עזב את המנין עוד קודם ברכו, וכבר אמרו חצי קדיש שאחר עמידה, האם צריכים לומר כעת תחנון?
ת. אם הש"ץ טעה ואמר חצי קדיש אחרי החזרה ולא אמר תחנון, יאמר שם תחנון. ואם נזכרו אחר שהוציאו ס"ת יאמרו תחנון לאחר קריאת התורה.
בפסקי תשובות (סי' קלא סוף סל"ד) הביא מח' הפוסקים האם צריך לחזור ולומר קדיש שוב אחרי שאמרו תחנון [כ"כ ע"פ שו"ת להורות נתן (ח"ו או"ח סי' ז אות ו), וראה עוד שו"ת הגר"י טיאה וויל (או"ח סי' ג)]. או שיש לומר תחנון בלבד ללא חצי קדיש [ע"פ שו"ת רבבות אפרים (ח"א סי' צז) כיון שתחנון רשות כמבואר בטור [וע"ע שרבינו האר"י החמיר בזה, וראה עוד שו"ת יבי"א (או"ח סי' ג אות ח, וח"ז סי' יז אות ד)], ועוד שלדעת המטה משה (עמוד העבודה אות רח) דהחצי קדיש הוא רק לסיום התפילה], והצד השוה שבהן, שבודאי יש לחזור על התחנון בכה"ג שדילגו התחנון שלא כדין, למרות שנאמר כבר החצי קדיש. וגדולה מזאת כתב הגרשז"א בהליכות שלמה (פי"א אות ב) שאם נזכרו אחרי קריאת התורה יאמרו תחנון שם. ואם אחר שהוציאו ספר נזכרו יקראו בתורה ואח"כ יאמרו תחנון. הן אמת שבאורחות רבינו (ח"ג עמ' רכה) מביא עובדא מהחזו"א דטעה הש"ץ במנחה והתחיל קדיש, והורה לסיים הקדיש ושלא יאמרו תחנון. אמנם כבר ידוע דאין לפסוק מתוך מעשה, בפרט שלא ידוע באיזה נסיבות אמר כן. ואת"ל שכן הוא סבר למעשה, מ"מ שלא במקום מנהג ותיק כמוהו, אזלינן בזה כרוב הפוסקים, וגדולה מזאת מצינו בשו"ת יבי"א (ח"ג או"ח סי' יא סוף אות ט) שהמתפלל במנין שאין אומרים תחנון שלא כדין, יאמר תחנון לעצמו ולא יחוש ליוהרא או ללא תתגודדו, וכ"כ בס' תפילה כהלכתה (פט"ו הערה לז) בשם הגר"מ פיינשטין והגריש"א שצריך לשכנעם לומר תחנון כדין, ואם לא עלתה בידו לא יעורר מחלוקת. ולענין שהחתן היה בתחילת התפילה, הפשטות היא שצריך שיהיה בשעת אמירת התחנון עיין משנ"ב (סי' קלא ס"ק כב) וראה עוד יבי"א (ח"ג סי' יא) ובפסקי תשובות (סי' קלא אות יח (הערה 101) ואות כג).