שאלה:
השכיר ביתו לכמה דיירים (חרדים) שדרו בבית זה אחר זה, ובתום זמן השכירות חזר המשכיר לביתו וראה שיש סירים וכלים בשריים שמונחים בין הכלים החלביים בארון המיועד לחלבי, וכן להיפך כלים חלביים מונחים בין כלים בשריים בארון של הבשריים, מה יעשה הבן ולא יחטא.
תשובה:
הכלים מותרים ואין צריך להגעילם.
מקורות:
נראה בס"ד להתיר מתרי טעמי, חדא דאין זה ברור שהשתמשו בכלים עם המין נגדי כי יתכן בודאי שהחזירו הכלים שלא למקומם הנכון, ולכל היותר אינו אלא ספק, ובכה"ג דאין הכלים ב"י (כי עד שהגיע המשכיר אל ביתו כבר עבר מעל"ע מאז שהדייר עזב), הוי ספק דרבנן ולקולא דכלים שאב"י אין איסורם אלא מדרבנן. ואע"ג דהוא ספק דאורייתא שנתגלגל לדרבנן, מ"מ בלא נודע הספק אנו מקילין לדונו כספק דרבנן ולקולא, עי' ב"י (יו"ד סי' נז סכ"א ד"ה ומצאתי כתוב), ושו"ת רעק"א (מהדו"ק סי' מט וסי' עט), ופת"ש (יו"ד סי' קי ס"ק יט), ושיו"ב (יו"ד סי' נה סק"ג), ושו"ת יבי"א (ח"י יו"ד סי' נח אות כ), ואכמ"ל.
ועוד – ולענ"ד הוא העיקר – דכבר מבואר להדיא ברמ"א סי' צה ס"ג בהג"ה דאם נמצא קערה חולבת בין כלי בשר לא חיישינן שמא הודחו ביחד בדרך שנאסרים. והמעי' במקור הדברים והוא בהגהות שע"ד סי' נז סק"ו יראה דמהר"ש התיר בזה משום דלא מחזקינן איסורא. וכ"כ בהגר"א ס"ק כג. וא"כ הכא נמי אין לאסור. ואע"ג דהתם איכא טעמא אחרינא משום ס"ס, עי' בהגש"ד והגר"א שם, עי' ביד יהודה פיה"ק ס"ק לו דהסומך להתיר גם בספק אחד כמהר"ש לא הפסיד, ע"ש. [ומשום דשיל"מ אין לחוש דלא זו בלבד דדעת השו"ע בסי' קב ס"ג דכלי שנאסר ונתערב א"צ להגעילו ולא חשיב דשיל"מ, אלא אפי' להמחמירים נגד השו"ע, הכא שאני דאיכא טירחא ואפשר אף הוצאות להגעיל כל הכלים שהם בכלל התערובת].
