השיעור עוסק בשאלת ההיתר לאכול דגים יחד עם מוצרי חלב (כגון פיצה עם טונה או דגים עם גבינה).
מחלוקת הפוסקים על מקור האיסור:
ה"בית יוסף" (אורח חיים סימן קע"ג) כותב שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, שכן חמירא סכנתא מאיסורא.
האחרונים (הט"ז, מגן אברהם ודרכי משה) וכן פוסקים ספרדים (הפרי חדש והחיד"א בספר "מחזיק ברכה") טוענים כי מדובר בטעות סופר בדברי הבית יוסף, וכי האיסור המקורי התייחס לאכילת דגים עם בשר, ולכן אין מקור לאסור דגים עם חלב.
לעומתם, הבן איש חי, כף החיים והרב עובדיה יוסף (בספר "הליכות עולם") פסקו שיש לקבל את דברי הבית יוסף כפי שהם ולהחמיר מצד הסכנה. הרב עובדיה טען שלא ייתכן שמדובר בטעות סופר, מכיוון שהנושא שנידון באותו הקשר בבית יוסף עסק במפורש בדגים עם חלב.
הלכה למעשה באכילת דגים עם חלב וגבינה:
לאשכנזים: אכילת דגים עם גבינה וחלב מותרת אפילו לכתחילה.
לספרדים: המנהג הרווח ברוב ככל הקהילות הוא לאסור זאת לכתחילה. עם זאת, הרב שלום משאש כתב בספרו "שמש ומגן" שישנן עדות בקרב הספרדים שנהגו להקל בדבר.
בדיעבד: אם התבשיל כבר נעשה ועורבו בו דגים עם גבינה, חלב או שמנת, פסק הרב עובדיה יוסף שמותר לאכול אותו גם לספרדים.
אכילת דגים עם חמאה:
הבן איש חי (בשו"ת "רב פעלים" חלק ב') אסר על אכילת דגים המטוגנים בחמאה (כמנהג כפרי הגויים) מפני הסכנה.
אולם, פוסקים ספרדים רבים קבעו שלמעשה אפשר להקל ולאכול דגים עם חמאה אפילו לכתחילה, בהסתמך על כך שישנם אחרונים רבים המקילים אפילו בדגים עם גבינה.
אכילת דגים וגבינה בזה אחר זה:
אדם שאכל דג ורוצה לאכול גבינה (או להפך) נדרש לנהוג באותם דיני הרחקה שנוהגים בין אכילת גבינה לאכילת בשר.
על פי פסיקת כף החיים ומרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א (בספרו "הלכה ברורה" סימן קע"ג), אין צורך להמתין שש שעות, אך חובה להחמיר ולבצע שלושה דברים בין האכילות: הדחת הפה (במשקה), קינוח הפה (באמצעות מאכל שאינו ירק, קמח או תמרים, כדי לנקות שאריות), והדחת/עיון הידיים (שטיפה ווידוא שאין בהן שאריות).
#הלכה #דגים_וחלב #כשרות #שיעור_תורה #פיצה_טונה #דגים_וגבינה #הרב_עובדיה #הבית_יוסף #הלכות_כשרות #יהדות @vehagita
