דינים השייכים לתפילה בימי החנוכה

פסק השו"ע (תרפב א-ב) כל שמונת ימי חנוכה אומרים "על הניסים" בברכת המזון בברכת הארץ, ובתפילה בברכת מודים, ואף במוסף של ר"ח מזכיר חנוכה.

שכח ולא אמר על הניסים בתפילה ובברכת המזון

אם נזכר קודם הזכרת ה'  בברכת "הטוב שמך" יחזור ויאמר "על הניסים" ואחר כך יאמר ברכת "ויהללו ויברכו". ואם נזכר אחר כך ימשיך תפילתו ולא יחזור (שו"ע שם).

אמר "ועל הניסים" במקום אמירת יעלה ויבוא (היינו לפני אמירת מודים).

אמר "ועל הניסים" במקום שאומרים יעלה ויבוא היינו לפני ברכת מודים יש מי שאומר אין נחשב הפסק ולא צריך לחזור לומר ועל הניסים (שעה"צ שם אות ב), ויש מי שאומר שאם נזכר אחר אמירת מודים קודם שהתחיל ברכת "ויהללו ויברכו" חוזר ואומר במקומו כתקנת חז"ל (שו"ת נשמת חיים למהר"ח אבולעפיא, שו"ת חיים שאל ח"א סי' עה אות ג, חזו"ע חנוכה עמ' קצג). ומ"מ לכו"ע אין צריך לחזור על תפילתו. והטועה וחוזר על תפילתו כי לא אמר "ועל הניסים" ונזכר או שאמרו לו את הדין שאין חוזרים יפסיק מיד ואפילו באמצע ברכה (חזו"ע חנוכה עמ' קפט).

ומכל מקום – כתבו הפוסקים שיכול לומר בסוף התפילה "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי ממתתיהו וכו' [היינו בלי לומר על הניסים] (משנ"ב שם סק"ד, חזו"ע חנוכה עמ' קצז, אור לציון ח"ד פמ"ח א בשם הא"ר).

וכתבו הפוסקים כשלא אמר במקומו, יאמר אחרי אלוקי נצור לפני ויהי לרצון השני (קצות השולחן סימן יט סי"ד, חזו"ע חנוכה עמ' קצא, אשרי האיש ח"ג פס"ז כה בשם הגריש"א זצ"ל, חוט שני שבת ד קובץ ענינים שנח), ומ"מ בדיעבד אם אמר אחר ויהי לרצון השני יצא י"ח (כן נראה ע"פ שעה"צ תרסה סק"ו).

ואם שכח בברכת המזון: כשלא אמר במקומו, כשמגיע לברכת "הרחמן" יאמר גם "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות" וכו' כנזכר (רמ"א שם).

אמירת "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"

כתבו הפוסקים מזמור זה שמנהגנו לאומרו כל יום מהפסוק השני "ארוממך ה' כי דיליתני" וכו' ימשיכו לאומרו כך גם בימי החנוכה (חקרי לב או"ח סו"ס לב, מועד לכל חי כז אות סד, חזו"ע חנוכה עמ' רלא). ומ"מ בסוף התפילה אחר שיר של יום יאמרו מזמור זה מתחילתו (טור סי' קלג, שכנה"ג בהגה"ט אות ג). והטעם שהוא שייך לענין חג החנוכה (טור שם).

הנוסחה המתוקנת באמירת "ועל הניסים"

אמירת ועל הניסים: כתבו הפוסקים שיש לומר ועל הניסים עם וא"ו (פר"ח תרפב ס"א, משנ"ב תרפב סק"א, חזו"ע חנוכה עמ' רה).

בימי מתתיה בן יוחנן חשמונאי ובניו: יש מי שאומר שאת המילה חשמונאי ויאמר עם ניקוד חיריק תחת האות אל"ף (פר"ח שם, בא"ח ש"ר וישב אות כה), ויש אומרים שיאמר את האות נו"ן בפתח האות אל"ף נחה וללא ביטוי באות אל"ף כלל (חזו"ע חנוכה עמ' ר). וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו בזה.

מלכות הרשעה: אומרים מלכות הרשעה שתחת האות רי"ש ניקוד חיריק והוא מנהג העולם (פר"ח שם, מועד לעל חי סימן כז אות סח, חזו"ע חנוכה עמו' רו, וכתב שאע"פ שביבי"א ח"ח יא כ כתב לומר בשווא אין מנהג העולם כן).

הלל בימי החנוכה

פסק השו"ע (תרפג א) כל שמונת ימי חנוכה גומרים את ההלל. וטעם הדבר משום שכל יום נעשה נס נוסף על חבירו (משנ"ב שם סק"א). והנשים לא יברכו על ההלל (חזו"ע חנוכה עמ' ריג, אור לציון ח"ד פמ"ט א).