שיעור בספר משנה ברורה הלכות שבת: סימן רנו

סיכום השיעור:

פתיחה והקדמה לתקיעות ערב שבת

• השיעור עוסק בסימן רנ"ו בשולחן ערוך ובגמרא במסכת שבת, העוסקים בשש תקיעות שופר שהיו תוקעים בערב שבת.

• מטרת התקיעות הייתה לעורר את עם ישראל להפסיק לעשות מלאכה ולהתחיל להתכונן לקראת כניסת השבת.

• התקיעות הורכבו ממחזורים של תקיעה, תרועה ותקיעה, המצטרפים יחד לשש תקיעות.

התקיעה הראשונה (זמן מנחה גדולה)

• התקיעה הראשונה התבצעה בזמן מנחה גדולה.

• מטרתה הייתה להודיע לעובדים בשדות שעליהם להפסיק את מלאכתם.

• לפי רש"י, העובדים שהיו בשדות הקרובים לעיר המתינו לעובדים הרחוקים כדי להיכנס יחד לעיר, מפני החשד של בני העיר שהם המשיכו לעבוד אחרי התקיעה.

• לפי ה"שפת אמת", העובדים הקרובים התעכבו כדי לתקוע בשופר ולהודיע לעובדים הרחוקים.

התקיעה השנייה (זמן מנחה קטנה)

• התקיעה השנייה בוצעה בזמן מנחה קטנה.

• מטרת תקיעה זו הייתה להפסיק את המלאכה בתוך העיר, ולגרום לבעלי החנויות לסגור את התריסים והעסקים.

• בשלב זה עדיין לא היה צורך להוריד את קדרות הבישול מהאש.

• מוסברת מחלוקת בין הראשונים, המשפיעה על ההלכה גם בימינו, בשאלה האם הפסקת המלאכה ההלכתית נקבעת לפי זמן מנחה גדולה או מנחה קטנה.

התקיעה השלישית (סילוק קדרות והדלקה)

• עם הישמע התקיעה השלישית, היו מסלקים את הקדרות מהאש, טומנים את האוכל ומדליקים נרות שבת.

• מתקיים דיון הלכתי המסביר מדוע יש צורך לסלק את הקדרות מהאש בשלב זה גם אם האוכל כבר מבושל (כמאכל בן דרוסאי).

• הובא הסברו של המגן אברהם לפיו הסילוק נדרש כדי שהקדרות לא יעמדו ישירות על הגחלים, מה שעלול לגרום להזזת הגחלים וכיבוי האש בשבת כאשר ירצו לקחת את הסיר.

קבלת שבת, הדלקת נרות ושהיית הזמן

• הברייתא מציינת שלאחר הדלקת הנרות יש לשהות זמן המספיק לצליית דג קטן או להדבקת פת בתנור, לפני שורת התקיעות האחרונה המציינת שביתה מוחלטת ממלאכה.

• זמן השהיה זה משמש כבסיס בדיון לגבי מחלוקת הראשונים בשאלת התלות של קבלת שבת בהדלקת הנרות.

• לפי דעת הבה"ג קבלת שבת אכן תלויה בהדלקה, ולכן בערב שבת שחל בו חנוכה יש להקפיד להדליק נרות חנוכה לפני נרות שבת.

• ראשונים אחרים (כמו הרשב"א, הריטב"א והר"ן) סוברים שקבלת שבת אינה תלויה בהדלקה, ומוכיחים זאת מהברייתא המאפשרת פעולות כמו צליית דג לאחר הדלקת הנרות.

פסיקת השולחן ערוך, אזהרות על מלאכה וסגירת חנויות

• השולחן ערוך מציין כי שש התקיעות נהגו כאשר ישראל היו ביישובן, אך המנהג הופסק במהלך הגלות בגלל הפחד מהגויים.

• הרמ"א מוסיף שבימינו נהגו ששליח ציבור מכריז על כניסת השבת כחצי שעה לפני הזמן.

• המשנה ברורה מזהיר כי על בעלי מלאכה להפסיק לעבוד מזמן מנחה קטנה, ועל בעלי חנויות לסגור את עסקיהם שעה לפני שבת.

• הובאה ביקורת על אנשים שממשיכים למכור ולקנות בחנויות עד הרגע האחרון, ונדונה הסכנה שבנסיעות מאוחרות בערב שבת מחשש לתקלות או פקקים ברגעים הסמוכים לכניסת שבת.

מאבק ביצר הרע וזכות המזרזים לשמירת שבת

• מובא מהספר "זכר דוד" שהשטן מסבב בכוונה שלקוחות רבים יגיעו לחנויות סמוך מאוד לכניסת השבת כדי להכשיל את המוכרים בעוון חילול שבת.

• כאשר יום טוב חל בערב שבת, יש צורך להקדים את קבלת השבת כדי לסיים את הבישולים הדרושים בזמן.

• המשנה ברורה מסיים בהבטחה שכל מי שמזרז אחרים ומזהיר על שמירת שבת והדלקת נרות בזמן, יזכה לבנים תלמידי חכמים וגדולי ישראל.

• לראיה מובא סיפורו של אלקנה, שבזכות שזיכה את הרבים בעלייה לרגל, זכה לבן שזיכה את כלל ישראל – שמואל הנביא.