מי שמכין בגדים מקודם השבת בשביל להתלבש בהם בשבוע שחל בו ת"ב, כמה זמן צריך ללבשם

שאלה:

מי שמכין בגדים מקודם השבת בשביל להתלבש בהם בשבוע שחל בו ת"ב, כמה זמן צריך ללבשם.

תשובה:

הענין שיהא ניכר קצת שהוא משומש כבר, ואין לזה זמן מוגבל והכל לפי הענין. אבל אין להקל בדקה אחת כמו שיש טועין בזה.

מקורות:

היתר זה מקורו מהבן איש חי (ש"ר דברים סעי' ו), דבמקומות שיש חום הרבה ומזיעין הרבה ומוכרחים להחליף הכתונת, כיצד יעשה, ילבש קודם שבת את הכתונת המכובסת שיש לו שיעור שעה אחת ויפשטנה, ויצניענה ללבשה אחר שבת בתוך שבוע זה שחל בו ט"ב, ע"ש. והוא ע"פ דברי הרמ"א (יו"ד סי' שפט ס"א) דהיו נוהגין באבלות שאדם אחר לובשם תחלה 'שעה אחת' ואח"כ לובשם האבל. וכתב הש"ך שם (סק"ד) דא"צ שעה זמנית וסגי בזמן מה. ובאור לציון (ח"ג עמוד רמח) כתב דילבשם בכדי שתקלט בהם זיעה, ואם הוא מזיע כעת די בכמה דקות, או אפי' מיד לאחר שלבש אם כבר נקלטה הזיעה, ואם לא ילבשם כחצי שעה או שעה. וע"ע בספר מועדים וזמנים (הל' ת"ב סי' רד).

וישנם טועים אחר לשון החזון עובדיה תענית (עמוד רלב) שהביא מספר דרכי חיים ושלום (סי' תתרמא) שאפי' ברגע אחד סגי, ומפרשים דהיינו אפי' דקה אחת. וכן שמעתי מי שהורה כך. והוא הבל ורעות רוח, כי ודאי אין הכוונה לרגע כמימריה דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתם, והוא חוכא ואיטלולא ממש, ולטעותם סגי ב'שניה' אחת ולמה אמרו 'דקה' (ואולי אה"נ ודברו בהוה עד שלובש ופושט..). והמעי' בספר דרכי חיים ושלום יראה דהוא תרגום מאידיש ולא נתכוין לרגע כמימריה, ע"ש. וגם הרב ז"ל בחזו"ע לא נתכוין לזה בודאי, ע"ש.

ובאמת אין צריך שום הוכחה לסתור דעות מופרכות כאלו, אבל מה נעשה ולדאבוננו העולם (וגם כמה מורים) נמשכים אחר כל מה שכתוב, ואינם טורחים לעי' כדבעי, ואוי לדור שהשטחיות פורצת בו בכל תחום.