שאלה:
האם מותר לחבר המיטות בזמן נדתה בשביל להשכיב ביניהם ילד שחולה וזקוק לקרבתם, וייחשב הילד כהיכר או כהפסק בין המיטות.
תשובה:
אין להתיר.
מקורות:
משום 'היכר' ודאי אין להתיר וכדאיתא בשבת יג. דאף היא בבגדה והוא בבגדו דאיכא שינוי אסור, וכ"נ בשו"ע סי' קצה ס"ו. ואולי מדין 'הפסק' יש לדון והיינו שייחשב כאילו יש הפרד בין המיטות, ובמרדכי בשבת סי' רלח בשם מהר"ם הובא בב"י נראה להתיר בהפסק [והיינו דוקא בב' מיטות שנוגעות זב"ז, אבל בעצם הם חלוקות לגמרי ואף בסדינים מחולקים, אמנם שתי מיטות בסדין אחד, ואין צריך לומר מטה אחת ממש, בכה"ג אין להקל כלל וכמו שביארתי בחי' לנדה דהטעם לאסור ב' מיטות מחוברות הוא משום דנראה כמטה אחת וזה פועל בהרגש הלב, אבל סו"ס אין זה מטה אחת ממש, ובזה שמענו להקל במרדכי הנ"ל, אבל זולת זה אין להתיר].
ומיהו אפשר דהיינו דוקא בהפסק של חפצים וכדומה, אבל תינוק במטה יש להסתפק טובא אם להחשיבו כהפסק, שו"ר בשו"ת והשיב משה יו"ד סי' לט דן בזה, ע"ש. ולענין דינא אין ליתן יד להקל ובפרט בזמן הזה, וכבר ייסד מרן מו"ר זי"ע בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קכט אות ט דבעניני הרחקות צריך לחפש תמיד את הצד להחמיר על עצמו כיון שנוגע לקדושת ישראל.
