למה קוראים שנים מקרא ואחד תרגום ובאיזו צורה קוראים את זה?

שאלה: למה קוראים שנים מקרא ואחד תרגום ובאיזו צורה קוראים את זה?

תשובה:

הטעם לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום
הגמרא אומרת (ברכות ח.-ח:) אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום…
וכתב הערוך השולחן (סימן רפה סק״ב) שבשעה שתקן משה רבינו לקרות בתורה תקן גם כן שיקראו שנים מקרא ואחד תרגום, והטעם לתקנה הזו כתבו התוספות (1) כדי שיתן לבו ודעתו לקריאת התורה.

איך קוראים שנים מקרא ואחד תרגום
ישנם כמה צורות בזה:
א) יקרא שני פעמים כל פרשה פתוחה או סתומה ואחרי זה התרגום (2).
ב) פעמיים כל פסוק ואז התרגום (3).
ג) מקרא תרגום מקרא (4).

מקורות והערות:
1 – שו״ת בעלי התוס׳ סי׳ טז׳

2 – עי׳ סי׳ רפה׳ משנ״ב סק״ב, ובבאור טעם שיטה זו כתב הערוך השולחן (ד) שכל פרשה שה׳ אמר למשה, הקב״ה שנה אותה פעמיים לעצמו (שנים מקרא), ואחרי זה אמרה למשה (אחד תרגום); וכיון שבין כל פרשה ה׳ היה נותן הפסק למשה כדי שיתבונן בין פרשה לפרשה, לכן גם כאן קורא פעמיים הפרשה ואז התרגום ובין כל פרשה יכול להפסיק.

3 – עי׳ סי׳ רפה׳ משנ״ב סק״ב, בבאור טעם שיטה זו כתב בספר סדר היום (סדר הכנת יום ששי – ואפילו בדרך הפשט צריך לומר…) שכשיקרא ב״פ הפסוק ואז מיד התרגום יוכל להבין יותר טוב ביאור המקרא.

4 – החזו״א (ספר פאר הדור) ס״ל דיעשה מקרא תרגום מקרא, הקריאה הראשונה היא בבחינת לעולם ליגרס איניש דהיינו קריאה ראשונה בלי להתעמק ולהבין כל כך, ואח״כ קורים התרגום בבחינת ואח״כ ליסבר להבין יותר מה ביאור הפסוק, ואח״כ כשכבר הבין המקרא על ידי התרגום חוזרים לקרא עוד הפעם המקרא עם ההבנה שלו.
הקושי בשיטה זו הוא שכתוב שנים מקרא ואחד תרגום משמע ב׳ פעמים מקרא ורק אחרי זה תרגום.