שלום וברכה היום אנחנו נלמד על פת הבאה בכסנין, מה הברכה הראשונה מה הברכה האחרונה/
פת הבא בכסנין נחלקו הראשונים מה הביאור שלו, שיטת רבנו חננאל ועוד שלוקחים בצק וממלאים אותו בפנים, לעומת זאת שיטת רש"י שלקחו בצק ולשו אותו כגון לקחו בצק שמו בו סוכר וכדומה.
ולעומת זאת שיטת הערוך כסנין מלשון נקסס כמו קרקר שברגע שאוכלים הוא נקסס זה נחשב פת הבאה בכיסנין, אז הגמרא אומרת שפת הבאה בכיסנין, מברכים עליה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודתו מברך עליה, המוציא לחם מן הארץ, אבל כל שלא קבע סעודתו מה מברך עליה,
אז נחלקו בזה הראשונים. המשמעות של רש"י שהוא אומר לא לברך כלום, הרי הגמרא אומרת שבאורז מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ולא כלום, וכל הראשונים כותבים שם מה זה ולא כלום, בורא נפשות, אז המשמעות של רש"י, שעל פת הבאה בכיסנין, צריך לברך נפשות וכן דעת הרי"ף, ככה המשמעות, יש מחלוקת בין רבנו יונה לשלטי גיבורים איך להבין את הרי"ף, האם מברך בורא נפשות, או שהוא לא מברך כלל, ולעומת זאת שיטת הרא"ש והתוספות ודעימיה, שעל פת הבא בכיסנין, אם הוא לא אכל שיעור של קביעות סעודה, מברך על המחיה.
נמצאנו למדים כלל, שפת הבאה בכיסנין, אם אדם עכשיו, כגון אכל איזה בקלאווה, אכל איזה קוראסון או איזה משהו כזה, והוא בירך בורא נפשות אז הוא יצא ידי חובה, לעומת זאת, יש לנו עכשיו, אם אדם נגיד אכל בורקס, ועכשיו הוא גם אכל ירקות, עכשיו, על הירקות הוא צריך לברך בורא נפשות, ועל הבורקס הוא צריך לברך על המחייה. מה יעשה בדבר? אם הוא יברך על המחייה, יש לנו מחלוקת בראשונים, האם בנוסח הטקסט שהוא אומר על תנובת השדה, הרי הגהות הסמ"ק אומר שברגע שהוא אומר, על המחייה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה, אז הוא פותר מן האדמה, כל דבר שגדל באדמה, הוא פותר אותו. לעומת זאת אם הוא יברך בורא נפשות רבות אז הוא גם פותר על המחייה לחלק מהפוסקים,
אז מה כדאי כן לעשות? אז כיוון שברבנו יונה מוכח בהלכות ברכות התורה, הוא אומר רבנו יונה למה אהבה רבה הוא פותר כיוון שהאהבה רבה שהאדם מברך באהבת עולם יותר נכון, לאשכנזים זה אהבה רבה חלק מהם אז ברגע שהאדם מברך והוא לא בברכות התורה אז הוא נפטר בברכות קריאת שמע שהוא אומר אהבת עולם וכו' אז הוא אומר רבי יונה כיוון שנוסח הטקסט הוא הנוסח העיקרי שגרם שהוא יכול להיפטר ממנו בברכות התורה, אז אנחנו רואים שכיוון שנוסח הטקסט הוא כביכול יותר חזק אז אם ככה אם אדם מברך על המחייה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה אז תנובת השדה זה נוסח הטקסט' אז כיוון שזה ככה זה יותר כביכול חמור מזה שהוא יברך בורא נפשות לכן אומרים שעדיף שיברך בורא נפשות ויכוין בפירוש לא לפטור את הפת הבאה בכיסנין ואז יברך ברכת על המחיה.
