האם מותר לעשות צניחה חופשית ולטוס למדינות אויב?

הצגת שאלות השיעור (0:02:55 – 0:06:34):

• השיעור נפתח בהצגת שאלות מעשיות בנושאי סכנה: האם מותר לצאת לטיולים מסוכנים כמו צניחה חופשית, טיסה במטוס קל או כניסה לכנרת.

• כמו כן, נשאלו שאלות לגבי נסיעה לקבר יוסף ללא אבטחה, ולגבי עיתונאים וחוקרים שנוסעים למדינות אויב (כגון לבנון, עיראק וסוריה) לצורך פרנסתם כשהם מחופשים.

• הוצגו שאלות נוספות על נסיעה ברכב לאור סכנת תאונות הדרכים, וכן שאלות מרכזיות בהלכות עשיית מעקה, התקנת סורגים בבניינים משותפים, והאם מברכים על פעולות אלו.

איסור הכנסת עצמו לסכנה ורמות הסכנה (0:06:46 – 0:20:02):

• קיימת מצוות עשה מן התורה לעשות מעקה ולהסיר מכשולים שיש בהם סכנת נפשות.

• אדם שמכניס את עצמו לסכנה וטוען שאינו מפחד, עובר על ההלכה ומכין אותו "מכת מרדות".

• השיעור מחלק את הסכנות ל-3 דרגות:

  1. סכנה גדולה ("שכיח הזיקא"): מצב בו הסכנה מצויה מאוד (למשל נסיעה לקבר יוסף ללא אבטחה). במצב זה אסור לאדם להכניס את עצמו לסכנה אפילו לדבר מצווה ("שלוחי מצווה אינם ניזוקים" לא תופס כאן), וקל וחומר שאסור לצורך פרנסה.

  2. סכנה מועטת: מצב של סכנה חלקית (כמו עיתונאי שנוסע למדינות ערב עם סיפור כיסוי או פועל סנפלינג עם רתמות). במצב זה אסור להיכנס לסכנה רק לצורך טיול, אך מותר לעשות זאת לצורך פרנסה או לצורך מצווה.

  3. חשש רחוק של סכנה: מותר לכל אדם להיכנס למצב זה, גם אם אין בכך צורך של פרנסה.

נסיעה ברכב, צניחה חופשית והלכות בימי בין המצרים (0:20:02 – 0:31:21):

• נסיעה ברכב נחשבת ל"חשש רחוק" בלבד מכיוון שביחס למיליוני הנסיעות שמתקיימות, מספר הנפגעים מתאונות דרכים (באחוזים) הוא מזערי וזה נחשב ל"בריאתו של עולם", ולכן אין איסור לנהוג ברכב.

• עם זאת, כיוון שיש מעט סכנה בדרכים, מנהג הספרדים הוא כן לברך ברכת הגומל על נסיעה בינעירונית.

• צניחה חופשית מסווגת על ידי חלק מהפוסקים כ"חשש רחוק" של סכנה (בדומה לטיסה במטוס), ולכן מותרת גם לצורך טיול חוויתי.

• בימי בין המצרים (מראש חודש תמוז או י"ז בתמוז ועד תשעה באב) ישנה אזהרה בהלכה שלא ללכת על התפר המדויק שמפריד בין שמש לצל, מחשש סכנה. הרב קנייבסקי מסביר שהאזהרה תקפה רק למי שהולך על הקו הזה באופן שיטתי וקבוע לאורך הדרך.

הלכות עשיית מעקה וסורגים (0:31:21 – 0:44:06):

• גג משותף בבניין שלא נוהגים לעלות אליו באופן תדיר (אלא רק לתיקון דודים מדי פעם) פטור ממעקה, ואין לברך על הקמתו. אם עולים אליו באופן רגיל (למשל לשים סוכה או לאחסן חפצים), חובה לעשות מעקה.

• גובה המעקה הנדרש הוא 10 טפחים (כ-80 סנטימטר עד מטר).

• כדי לברך על הקמת המעקה, הדירה צריכה להיות ראויה למגורים. מכיוון שלרוב פועלים שאינם יהודים בונים את המעקה, מומלץ לתת להם לבנות את רובו, ובעל הבית יבנה את החלק הקטן האחרון וכך יוכל לברך על עשיית המעקה.

• מכיוון שחלונות רגילים בבתים ממוקמים בגובה שעולה על מטר, התקנת סורגים אינה מוגדרת כחובת "מעקה" הלכתית ולא מברכים עליה. עם זאת, כאשר יש ילדים קטנים בבית שעלולים לטפס, חובה להתקין סורגים מכוח הציווי של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

רפואה ומעקה במדרגות (0:44:06 – 0:54:00):

• מותר להתרפא במחלה שאין בה סכנה באמצעות תרופות המכילות איסורי דרבנן (למשל רכיבים לא כשרים), בתנאי שהלקיחה נעשית שלא כדרך אכילה ורפואה רגילה (כמו בבליעת גלולות).

• אין לעבור על איסורים הלכתיים באכילה רק כדי לקיים את מצוות "ונשמרתם" ולהימנע ממאכל לא בריא.

• ישנם פוסקים הסוברים שאין לברך על התקנת מעקה במדרגות (למרות החובה הבטיחותית), משום שבזמן העלייה במדרגות אנשים בדרך כלל מרוכזים ושמים לב לסכנה, בשונה משהייה רגילה בגג.

דבר תורה לפרשת חוקת (0:54:00 – 0:59:48):

• המדרש מספר שמשה רבנו ראה את הקדוש ברוך הוא מצטט את ההלכה של רבי אליעזר בנוגע לפרה אדומה: "פרה בת שנתיים". משה רבנו התפעל מהפסיקה וביקש שרבי אליעזר יצא מחלציו.

• ההסבר להתפעלות: פרה אדומה באה לכפר על חטא העגל, ממש כפי שאמא באה לנקות את הצואה של התינוק שלה בסבלנות ואהבה.

• פרה מגיעה לגיל המלטה רק בגיל שלוש. הפסיקה של רבי אליעזר שפרה אדומה יכולה להיות בת שנתיים (עוד לפני שיכולה להיות אמא), מלמדת זכות על עם ישראל – שהחטא שלהם בעגל לא היה עד כדי כך חמור שרק ה"אמא" (הקדוש ברוך הוא) חייבת לנקות אותו, אלא גם פרה רגילה יכולה. משה רבנו התפעל מיכולת לימוד הזכות הזו של רבי אליעזר על עם ישראל.