שו"תשו"ת - פורים

דיני אבל בפורים

הרב איתי יחזקאל עג'מי שליט"א

אבל אפילו תוך שבעה וכ"ש תוך שלושים עד אחד משבעה קרובים, או תוך שנה על אביו או אימו, חייב בכל מצוות הפורים.

ואולם ישנם כמה הגבלות:

קריאת המגילה וברכותיה: אבל חייב בקריאת המגילה ובברכותיה שהם חלק ממצוות היום.

ואם יכול לקרוא את המגילה לרבים – יש מי שאומר אבל לא יהיה ש"ץ לקרוא את המגילה לכלל הציבור, ואם אין מי שיודע לקרוא בדקדוק כמוהו יקרא הוא אולם הוא לא יברך אלא ברכת "הרב את ריבנו" אחר הקריאה וברכות ראשונות לא יברך משום שיש בהם ברכת שהחיינו (משנ"ב תרצב סק"א, ובסי' תרצו סקי"ב בשם ספר בנין עולם). ויש חולקים וסוברים כיון שהוא בקי ורגיל יכול לקרוא את המגילה וכן לברך כל הברכות לפניה ולאחריה שברכת שהחיינו קודם הקריאה חובה עליו באופן פרטי ולא רק אם הוא ש"ץ. (גשר החיים פכ"ג ס"ד אות ז, שו"ת מנחת אלעזר ח"ב לב, שו"ת בית יצחק ח"ב יו"ד קנח, שו"ת יביע אומר ח"ט יו"ד מ, ילקוט יוסף פורים עמו' תקמד, פורים בציון פ"י י). וכן הוא מנהגינו.

משלוח מנות: אבל חייב במשולח מנות, (שו"ע תרצו ו),  שכן חייב הוא בכל המצוות וחלק ממצוות היום הם (משנ"ב שם סקי"ז), ומ"מ לא ישלח אלא לאדם אחד בלבד לקיום המצוה (בן איש חי ש"ר תצוה יח, אשרי האיש ח"ג פמ"ז אות ג בשם הגריש"א).

ואם שולחים לו משלוח מנות – יש הסוברים שאין לשלוח לו מנות (רמ"א שם, בן איש חי שם), ומ"מ מקום שנוהגים לומר לו שלום יכולים אף לשיטה זו לשלוח לו מנות (משנ"ב שם סקכ"א), ואף ששולחים לא יתנו לו מיני שמחה (משנ"ב שם). ויש נוהגים לשלוח לו מנות תוך שנה (חזו"ע פורים עמו' קצג), ואף לנוהגים לא לשלוח מנות אם שלחו לו יקבל (שו"ת כתב סופר או"ח קמא, שו"ת שבט הלוי ח"י סי' קז אות ג). וכן אבל שהוא עני ישלחו לו ותחשב להם צדקה (כף החיים תרצו סקל"ו בשם הא"ר, חזו"ע שם), ורק שלא יהיה דבר של שמחה אלא מאכל בעלמא (משנ"ב תרצה סקכ"ז).

מתנות לאביונים: אבל חייב במתנות לאביונים כמו שחייב במשלוח מנות (ע"פ המשנ"ב תרצו סקי"ז שחייב בכל המצוות).

סעודת פורים: אבל תוך שנה על הריו או שלושים לשאר קרובים יכול להשתתף בסעודת פורים אף מחוץ לביתו ברוב עם, ומ"מ אם יש שם מוזיקה לא ילך (ילוק"י פורים עמו' תשפא), ואם לא ידוע לו שיש שם מוזיקה והגיע ורואה שיש מוזיקה נראה להתיר בדלאו הכי יש מתירים לשמוע לכתחילה מוזיקה בסעודת פורים (עיין דברי סופרים אבילות פמ"א אות יז-יח, וכן הובא בשם הגריש"א).

וזה ברור – שכל זה אם הוא אחר שבעה של חמשת הקרובים ואחר שלושים על אביו או על אימו.

 

נושאים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button