בזמן שבית המקדש היה קיים היו ישראל מצווים ליתן "מחצית השקל", תרומה ללשכה כדי שיוכלו לקנות קורבנות ציבור, שני הלחם ועוד, כמבואר במסכת שקלים פ"ד. וסכום זה היו צריכים ליתן כל איש מישראל מבן עשרים שנה ומעלה כמבואר בפסוקים (שמות פ"ל פסוקים יא-טז). וזמן התרומה הוא בר"ח ניסן אלא שבר"ח אדר היו מכריזים על השקלים שימצא להם הכסף ליתנו בזמן (רמב"ם בפירוה"מ שקלים פ"א א). ונמצא א"כ שבזמן הזה שעוד לא נבנה בית המקדש אין צווי כלל ליתן מחצית השקל.
ואעפ"כ מנהג ישראל קדושים אף בזמננו ליתן מחצית השקל, כמבואר במסכת סופרים (פכ"א ה"ג), ועוד מבואר שם שהזמן ליתן כסף זה הוא קודם חג הפורים.
ואע"פ שהוזכר מנהג זה להלכה ברמ"א (תרצה א) ולא בשו"ע, מכל מקום פשט מנהג זה בכל תפוצות ישראל (כה"ח תרצד סקי"ט, אול"צ ח"ד פנ"ב א, חזו"ע פורים עמו' קא).
כמה הוא הסכום כיום למעות "זכר למחצית השקל"
יש בזה כמה דעות בפוסקים יש מי שאומר שיתנו כסף כשווי תשע גרם כסף (חזו"ע פורים עמו' קב), יש מי שאומר שיתנו כשווי תשע וחצי גרם כסף (שו"ת שואל ונשאל ח"ג לג), ויש אומרים שיתנו שווי עשרה גרם כסף (אול"צ ח"ד פנ"ב ב, ועיי"ע בכה"ח תרצד סק"ב בשם הבית דוד). ושווי הכסף דבר המשתנה מזמן לזמן הוא ולכן יש לברר כל שנה כמה שווה.
והשנה שנת תשפ"ג שווי גרם כסף הוא 2.85 לגרם ועל כן שיעור מחצית השקל למקילים הוא 25.650 היינו כ – 26 ₪ ולמחמירים 28.5 ₪.
ומנהג בני אשכנז ליתן שלוש חצאי שקלים היוצאים באותה מדינה (רמ"א שם), ולפי"ז במדינתינו יתן שקל וחצי, ובשאר מקומות בעולם יתן לפי המטבע המקומי סכום זה.
האם עני חייב לתת "זכר למחצית השקל"
יש מהפוסקים שהסתפקו האם עני המתפרנס מהצדקה צריך ליתן מעות אלו (עיין ביה"ל תרצד ד"ה יש) ומ"מ להלכה מי שקשה לו ביותר יתן חצי שקל ובכך יוצא כדי מצוה זו (חזו"ע פורים עמו' קד, כה"ח שם סקכ"ג בשם במטה יהודה סימן תרצד).
נתינת זכר למחצית השקל מכספי מעשר
אין ליתן כסף זה מכספי מעשרות, שאי אפשר לפרוע חוב מכספי מעשר (באר היטב אות ב, מג"א תרצד סק"א בשם השל"ה, חזו"ע פורים עמו' קד), ורק מי שהשעה דחוקה לו ביותר יכול להשתמש בכספי מעשר למצוה זו (חזו"ע שם, שו"ת יחוה דעת ח"א פז).
על מי צריך ליתן "זכר למחצית השקל"
בזמן הבית הציווי היה על הגברים מבין עשרים ומעלה וי"א מגיל שלוש עשרה (עיין משנ"ב תרצד סק"ה), ולא על השאר, מ"מ פשט המנהג ליתן אף על ילדים קטנים פחות מגיל מצות, וכן על עובר שבמעי אימו (א"ר תרצד א, לבוש סימן תרפו), ויש מי שכתב שאם נתן פעם אחת על בניו שוב לא יפסיק ליתן עליהם (משנ"ב שם).
לגבי מנהג ליתן גם על הנשים והבנות – יש אומרים שיש ליתן גם עליהם והוא המנהג המקובל בתפוצות ישראל. (חזו"ע פורים עמו' קה, שו"ת שבט הלוי ח"ז או"ח קפג, אשרי האיש ח"ג פמ"ב ג בשם הגריש"א, הליכות שלמה פורים פי"ח אורחות הלכה הערה 30), ואף על הילדים הקטנים טוב לתת (חזו"ע שם). ויש אומרים שאין ליתן עבורם מעות אלו (אורחות רבינו ח"ג עמו' נב אות עג שכך נהג הסטייפלר זצ"ל), ויש אומרים שיש ליתן בעבורם כחומרא בעלמא (פסקי שמועות בשם הגרנ"ק). ואף בזה כיון שהתחיל לנהוג לתת בעבורם לא יפסיק (אשרי האיש שם).
זמן נתינת מעות "זכר למחצית השקל"
כבר הוזכר שזמנה הוא קודם חג הפורים, אולם נחלקו הפוסקים מה הוא הזמן המהודר ביותר ליתן מעות אלו, יש אומרים שהזמן נתינת זכר למחצית השקל הוא בתענית אסתר (יג באדר) אחר תפילת מנחה (רמ"א שם, כה"ח סקכ"ה) וטעמם שחוץ מהתענית תהא גם הצדקה כפרה על האדם. ויש אומרים שזמן הנתינה קודם קריאת המגילה (חזו"ע פורים עמ' קא).
ובתענית מוקדמת כגון שפורים חל במוצש"ק והוקדמה התענית ליום חמישי, יש אומרים שיתן בתענית כדין תענית בזמנה (כה"ח שם), ויש אומרים שבכה"ג מנהג טוב הוא ליתן גם אחר מנחה של התענית וגם ביום ועל פורים (שו"ת דברי יציב או"ח רצג ד).
זמן נתינת מעות אלו לקוראים מגילה בט"ו באדר
כתבו הפוסקים שהקוראים בטו' באדר יתנו מעות "זכר למחצית השקל" בליל פורים קודם ערבית (הליכות שלמה פורים פי"ח ט, אשרי האיש ח"ג פמ"ב ב בשם הגריש"א).
שכח ולא נתן קודם פורים האם יש ענין ליתן אחר פורים
יש אומרים שישלים אחר הפורים ממש (הליכות והנהגות הפורים בשם הגריש"א), ויש אומרים שיכול להשלים אפילו אחר חודש אדר (ישמח ישראל פ"ה הערה 8 בשם הגרח"ק).
לומר "זכר למחצית השקל" ולא לומר "מחצית השקל"
היות ויסוד הענין לתת כסף בזמן זה הוא מצווי התורה ליתן לבית המקדש אין לומר על כסף זה "מחצית השקל" שבאמירתו נמצא מקדיש את המעות לגבוה. אלא יאמר "זכר למחצית השקל" ויש להקפיד על כך (חזו"ע פורים עמ' קא).
מ"מ אם טעה ואמר על כסף זה שניתן "למחצית השקל", לא נחשב הדבר שהקדיש לגבוה מפני שכל נתינתו מחמת המנהג ונחשב הדבר שפיו וליבו אינם שוים, ועל כן אף מקבלי הצדקה יכולים להשתמש בכסף זה ללא חשש (אול"צ ח"ד פנ"ב ד).
