האם צריך להעיר את בני הבית משנתם כדי להדליק את נרות החנוכה?

שאלה:

נשאלתי על האדם שחזר מאוחר לביתו כמעט בחצות הלילה בנר שלישי של חנוכה ובני ביתו הלכו לישון האם צריך להקיץ אותם מהשינה כדי להדליק בפרסום הנס וגם לברכה או שיכול לברך גם בלי שיקיץ אותם משנתם?

תשובה:

לכתחילה טוב שיקיץ כמה מבני הבית, וכשהדבר לא ניתן ידליק בברכה (ויסמוך על השער הציון סעיף קטן יז ועל מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, ראה בהרחבה במקורות).

מקורות:

הגמרא בשבת (דף כא עמוד ב) דתניא מצוותה משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק שואלת  הגמרא למה נפקא מינה מתרץ שתי תירוצים: תירוץ אחד, דאי לא הדליק מדליק פרוש שזה הזמן שצריך להדליק ואם לא הדליק שידליק עכשיו ודווקא בזמן הזה של החצי שעה ולא אחרי הזמן הזה. תירוץ שני, לשיעורה פירוש שהזמן עד שתכלה רגל מן השוק בא לגלות לי כמה זמן צריך להדליק את הנר שזה אומר חצי שעה אבל לא בא לומר מתי בלילה צריך להדליק.

ופסקו הרי"ף והרא"ש כתירוץ השני שזה הזמן.

וכתב הב"י שזה מספק וצריך לכתחילה לחשוש לשתי התירוצים.

וכך פסק השולחן ערוך בסימן תרעב סעיף ב שלכתחילה שתשקע החמה ובדיעבד כל הלילה.

והרש"ל פסק שדווקא עד חצות הלילה ניתן להדליק הנרות  בברכה ולא אחרי חצות הלילה.

והגהות מימונית הלכות חנוכה פרק ד הלכה ב כתב אמנם כוון שאין אנו מדליקים אלא בתוך הבית מבפנים ופרסום הנס הוא רק לבני הבית כל זמן שבני הבית ערים צריך להדליק ולפרסם הנס עד עמוד השחר.

המגן אברהם [סעיף קטן ו ] פסק שכל עוד שבני הבית נעורים ניתן לברך כל הלילה.

וכך פסק המשנה ברורה בסעיף קטן יא שבזמן פרסום הנס שזה עד שתכלה רגל מן השוק ניתן להדליק גם ללא בני הבית בברכה  אבל בזמן הלילה שאין פרסום אלא לבני ביתו לא יכול להדליק בברכה אלא ידליק בלי ברכה או שיקיצם לשתים או שלושה מבני הבית וידליק בברכה.

אבל בספר חמד משה תמה על המגן אברהם שהאם אדם נמצא ללא אנשי ביתו והוא בבית לבד בזמן השקיעה וכי הוא לא ידליק את הנרות בגלל שאין פרסום לאנשי ביתו אלא בוודאי שידליק בברכה.

והמשנה ברורה הכריע שמי שרוצה לסמוך על החמד משה יש לו על מה לסמוך.

ומרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה (חנוכה עמוד סד) שטוב להעיר אחד או שתים מבני ביתו ואם יכול להדליק בברכה.