שיעור בספר משנ"ב הלכות שבת: סימן רנה

פתיחה: הבדלים בין בית המקדש לבתים פרטיים השיעור פותח בדיון על הלכות התחממות כנגד מדורה בשבת, ובפרט בשאלה האם מותר להדליק מדורה בערב שבת כדי שתמשיך לדלוק ולחמם במהלך השבת. על פי המשנה, ישנו הבדל בין בית המקדש ("בית המוקד") לבין בתים פרטיים ("גבולין"). בבית המקדש היה מותר לכהנים רק לאחז את האש מעט לפני שבת, משום שהם נחשבים "זריזים" ומזהירים זה את זה שלא לחטות בגחלים. לעומת זאת, בגבולין יש לדאוג שהאש תאחז ברוב המדורה לפני כניסת שבת, מחשש שהאדם יבוא לחטות (לערבב) באש כדי להתחמם.

הגדרת "רובן" ועצים יחידים רבי יהודה מסייג וקובע שעבור פחמים די בהדלקה כלשהי לפני שבת, מכיוון שהם אינם דורשים חיתוי. לאחר מכן, הגמרא דנה בהגדרת אחיזת האש "ברובן":

• לפי רב, יש להדליק את הרוב של כל עץ ועץ במדורה.

• לפי שמואל, די בכך שהאש תיתפס היטב בהרבה עצים ("שלהבת עולה מאליה") כך שהאדם לא יהיה בלחץ להוסיף עצים.

• במקרה של עץ יחיד, פוסק השולחן ערוך שיש לדאוג שהאש תאחז גם ברוב העובי וגם ברוב ההיקף שלו לפני שבת.

אם לא דאגו לכך לפני שבת, אסור ליהנות מחום המדורה במהלך השבת (כגזירה מדרבנן), גם אם האש התלקחה מעצמה כראוי מאוחר יותר או אם גוי ביצע את ההדלקה. בנוסף, מדורה אינה נחשבת כפתילה יחידה אלא כפתילות רבות שעוזרות זו לזו, ולכן מותר להתחמם כנגדה ללא חשש שמא יבוא להטות את האש (בניגוד לנר בודד).

השלכות לימינו: נרות שבת, רדיאטורים ומיחמים השיעור סוטה קלות לדיון מעשי על הדלקת נרות שבת בבתי מלון או בחדרים באמצעות חשמל. הרב מציין שפוסקים מתירים לברך ולהדליק אור חשמלי כנר שבת, ומציע פתרון של כיבוי אור החדר והדלקתו מחדש סמוך לברכה, כדי להפוך אותו לחלק בלתי נפרד מנרות השבת. מכאן ממשיך השיעור לדון במכשירי חימום מודרניים:

• רדיאטורים: ישנה מחלוקת אם החימום בהם נחשב גם לבישול השמן או המים שבתוכם. עם זאת, רוב הפוסקים מתירים להשאיר רדיאטור דולק בשבת, מתוך הנחה שבחימום הבית (להבדיל מבישול אוכל) אין לחץ כבד שיוביל להגברת החום בשבת בניגוד לאיסור.

• מיחם חשמלי: מותר להשתמש בו ללא חשש של הגברת הכפתור, שכן המים רותחים והגברת החום רק תוביל לאידוי בלתי רצוי ("מצטמק ורע לו").

קרבה לאש וחומרי בערה שונים השיעור דן בהלכות הקשורות לישיבה ליד תנור וחומרי בערה:

• למרות שהט"ז מחמיר ואוסר לשבת קרוב מאוד למדורה מחשש שהאדם יזיז עצים, פוסקים אחרים (כדוגמת אליה רבה) מתירים זאת משום שאין חשש להטיה לצורך חימום. בתנורי החימום המודרניים מותר לשבת בקרבתם לכל הדעות, שכן אין יכולת "לשחק" עם האש.

• חומרים כגון זפת, גופרית, שעווה וקש נתפסים באש בקלות ודולקים ברציפות ללא עליות ומורדות, ולכן מספיקה בהם אחיזה מועטת של האש ואין צורך ב"רובן".

• לגבי קנים וגרעינים, השולחן ערוך פוסק (כהבנת רב הונא) שכאשר הם מפוזרים קל לאש לעבור ביניהם ואין צורך ב"רובן", אך כאשר הם מאוגדים יחד צפוף (מה שחונק את האוויר המזין את האש) הם הופכים לדין של עץ יחיד שחייבים להדליק ברובו.