שופט הבג"ץ של סדום: המבחן הפנימי שהציל את לוט מההפיכה

הצלת לוט ומינויו בסדום: הקדוש ברוך הוא החריב את סדום ועמורה שהיו כגן ה', אך שלח שני מלאכים כדי להציל את לוט. לוט, שפרש מאברהם אבינו, הפך לשופט של סדום (המתואר על ידי הרב כ"שופט הבג"ץ של סדום"), עיר שהתאפיינה בחוקים אכזריים ונוראים.

הסיבה שבזכותה ניצל: אף שהתורה כותבת שה' זכר את אברהם כשהציל את לוט, ההצלה לא נבעה רק מהיותו אחיינו. רש"י מסביר שה' זכר ללוט מעשה טוב שעשה 24 שנים קודם לכן במצרים: כששרה הוצגה כאחותו של אברהם, לוט ידע את הסוד אך שמר על שתיקה ולא הלשין לפרעה.

התמיהות על ההסבר: הרב שליט"א מעלה שתי שאלות על כך: ראשית, האם הימנעות מהלשנה שיכלה להוביל לרצח אברהם כדי שלוט יירש את הונו העצום, אכן נחשבת למעשה טוב וראוי לשכר?. שנית, מדוע ה' לא הציל את לוט בזכות מצוות הכנסת האורחים העצומה שעשה רק לילה קודם לכן, במסגרתה נאבק באנשי סדום וסיכן את חייו למען אורחיו?.

ההבדל בין מעשה חיצוני למהות פנימית: מצוות הכנסת האורחים של לוט הייתה התנהגות חיצונית בלבד, סוג של אילוף וחיקוי שלמד בביתו של אברהם אבינו. הרב משווה זאת לעם הגרמני, שהפגין כלפי חוץ נימוס והליכות, אך בפנימיותו ביצע מעשי אכזריות ורצח המוני. באופן דומה, פנימיותו האמיתית של לוט הייתה רדיפת בצע, וזו הסיבה שהתחבר לאנשי סדום.

הניצחון על היצר האמיתי: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" – גבורה נמדדת בהתגברות על היצר הספציפי והנקודתי של האדם. המבחן הקשה ביותר של לוט לא היה אירוח מלאכים, אלא ההתמודדות מול תאוות הכסף שלו במצרים. העובדה שהצליח לעצור את עצמו מהלשנה שהייתה הופכת אותו למיליונר, דרשה ממנו מלחמה עצמית אדירה נגד טבעו, ועל כך זכה לשכר ההצלה.

מוסר השכל: ההתמודדות האמיתית של כל אדם אינה במצוות שקל לו לקיים, אלא במקומות שבהם יצר הרע מפריע לו (כגון לשון הרע, כבוד, קנאה ושנאה). הקדוש ברוך הוא שופט את האדם לפי המאבק האישי שלו מול יצרו.

#הרב_דוד_יוסף #פרשת_וירא #לוט #סדום_ועמורה #בגץ_סדום #יצר_הרע #שיעור_תורה #מוסר #עבודת_המידות #יהדות #אברהם_אבינו #הראשון_לציון #פרשת_שבוע #חיזוק #התגברות_על_היצר