פסק השו"ע (תרצג ד) מוציאים ס"ת וקוראים "ויבוא עמלק" והשלישי כופל פסוק אחרון כיון שיש בה תשע פסוקים ויש להשלים לעשרה (כמבואר בשו"ע סימן קלז ס"א) ואין זה מעיקר הדין אלא מנהג בעלמא (פר"ח קלז ס"ח), והרמ"א פסק שאין לכפול, וטעמו משום שמסיים באותו ענין (משנ"ב תרצג סק"י), ואין קוראים בו הלל ואין נופלים על פניהם (שו"ע שם ג).
המתאחר להגיע לבית הכנסת בפורים
מי שקם מאוחר ביום הפורים ולא הספיק לומר ברכות התורה והגיע לבית הכנסת שהציבור מתחילים קריאת המגילה ישמע קריאתה ולא יברך ברכות התורה רק אחר הקריאה כדי לא להפסיד קריאתה בציבור (אול"צ ח"ד פנ"ד יז, הליכות שלמה פורים פי"ט ח ע"פ המבואר במנחת שלמה קמא סימן צא א).
מי שאין לו מגילה כשרה כלל האם יקרא הלל
מפורסם הטעם שאין אומרים הלל בפורים כי הגזרה הייתה על הגופות ולא על הרוחניות כמו בחנוכה, ולכן אין קוראים את ההלל בפורים. מ"מ יש מי שכתב שאם אין לו מגילה טוב שיקרא את ההלל אך לא יברך עליו (אור לציון ח"ד פנ"ז א).
