שאלה:
רבים עתה עם הארץ החוגגים יום הולדתם עם עוגה מקושטת ומדליקים עליה נרות כפי מנין ימי שנותיו, ובעל השמחה מכבה את הנרות בנשיפה, ובזמן הכיבוי יש שמבקשים משאלה, האם יש חשש בדבר.
תשובה:
אין לעשות כן כלל, וצריך להתרחק מהבלים כאלו כמטחוי קשת, ויש בזה חשש איסור דאורייתא וגם סכנה.
מקורות:
דע כי 'מנהג' זה (אותיות 'גהנם') מקור מקומו טמא ולקוח ממנהג הגוים ויש בזה חשש איסור של 'ובחקותיהם לא תלכו' (עי' שו"ע יו"ד סי' קעח ס"א), וכמ"ש בשו"ת ויצבור יוסף (ח"א סו"ס נא) כי יסוד ענין זה הוא ממנהג הנוצרים ופשוט שאסור לעשותו, ונתאמת מגר צדק שמנהג הוא להם בכנסיה שביום ההולדת מדליקים נרות כפי מנין שנות האדם ומכבה אותם בפעם אחת, ועל כן יש לאסור מנהג זה כי יש בזה משום ובחקותיהם לא תלכו, ע"כ. וע"ע בספר הגיוני הפרשה (פ' וזאת הברכה עמוד תשסו) שהאריך הרבה בזה, והביא דמקור מנהג זה הוא ממסורת עבודת אלילים של תרבות יון, שאנשים ביום הולדתם היו חפצים למצוא חן לפני אלילם הנקרא 'ארטמיס' (הירח), והיו מקטירים עוגות עגולות כדי לסמל את הירח במלואה, ומדליקים עליה נרות כדי לסמל את אור הירח, וכשמכבה הנרות בנשיפה אחת היה מבקש משאלה, שעם כיבוי הנר המשאלה היתה עולה לשמים יחד עם העשן, ע"ש.
גם חשש סכנה יש בדבר, וכמ"ש בספה"ק ראשית חכמה (חופת אליהו רבה) בשם המדרש דשלשה דברים העושה אותם דמו בראשו, ואחד מהן המכבה הנר בפיו (מפני שנכפה). וכ"כ הבא"ח (ש"ש סו"פ פנחס אות יח), ובהליכות עולם (ח"ז עמוד רמח), ע"ש. וע"ע בשו"ת יבי"א (ח"ט או"ח סי' צה אות יד). (ועי' טה"ב ח"ב עמוד קח). ולכן שומר נפשו ירחק מזה.
