האם מותר לסרס חתולה שמצטערת מזה הרבה

שאלה:

האם מותר לסרס חתולה שמצטערת מזה הרבה [שמייללת הרבה זמן ולפי הרופאים אם יסרסו אותה יפסקו לה הכאבים].

תשובה:

אסור לסרס שום בהמה וחיה טהורה או טמאה, אבל נקבה ע"י נכרי יש מקום להקל, ומן הראוי שיאמר לנכרי שיקח אותה לוטרינר [שאז הדבר נחשב אמירה דאמירה]. ויותר מובחר שימכרנה לנכרי והוא ימסרנה לנכרי לסירוס ויחזור ויקנה אותה ממנו.

מקורות:

בשו"ע (אהע"ז סי' ה סי"א) – אסור להפסיד אברי הזרע, בין באדם בין בבהמה חיה ועוף, אחד טמאים ואחד טהורים, בין באר"י בין בחו"ל, וכל המסרס לוקה מן התורה בכל מקום, והמסרס את הנקבה, בין באדם בין בשאר מינים, פטור אבל אסור.

ודעת הגר"א שם דאיסור סירוס הנקבה הוא מה"ת רק שאין לוקין על זה, אבל רוה"פ ס"ל דסירוס נקבה אינו אלא מדרבנן, וכמבואר בשו"ת יבי"א (ח"ט אהע"ז סי' יא), ובספר אמרי יעקב אהע"ז (סי' ה סי"א ביאורים ד"ה והמסרס).

והנה בשו"ע שם (סי"ד) מבואר דאסור לומר לנכרי לסרס בהמה שלנו. ומקורו מאיבעיא בב"מ (צ.) אם יש איסור אמירה לנכרי בשאר איסורים כבשבת, ונקטינן לחומרא.

אבל מבואר בפר"ח (או"ח סי' תסח ס"א), ופמ"ג (או"ח סי' שז מש"ז סק"ד), ומחב"ר (או"ח סי' רמד סק"ה), דהיינו דוקא באיסור דאורייתא, אבל באיסור דרבנן מותר אמירה לנכרי, ע"ש. וכן מסיק בחזו"ע שבת (ח"ג עמוד תצה). וע"ע באמרי יעקב אהע"ז (סי' ה סי"ד ביאורים ד"ה אסור).

ולפי"ז יש מקום להקל בנדון שלפנינו שימסור החתולה לנכרי שיסרסנה, דכיון דנקטינן דסירוס נקבה מדרבנן וכנ"ל, שפיר שריא אמירה לנכרי בזה. וכן הסכים עמי הגרי"מ שטרן שליט"א.

שו"ר בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' רד) שהאריך בזה וחושש שם לדעת הגר"א, ומסיק דכדאי להחמיר לעצמו אבל אין למחות במי שמיקל לסרס הנקבות של החתולים ע"י נכרי, ע"ש.

ולכן מן הראוי שיעשה 'אמירה דאמירה', והיינו שיאמר לעוזרת שהיא גויה שתקח החתולה לוטרינר [של נכרים] ויבקש מהם לסרס אותה, ובכה"ג קיל טפי דאפי' לענין שבת דעת החות יאיר (סו"ס מו וסי' נג) דבכה"ג חשיב שבות דשבות, אלא שבעל עבודת הגרשוני בחו"י (סי' מט) השיג עליו, ולדינא הביא המשנ"ב (סי' שז ס"ק כד) דבמקום הפס"מ אפשר להקל כהחו"י, וכן מסיק בחזו"ע שבת (ח"ג עמוד תנד) להקל במקום צורך הרבה. וכתב שם (עמוד תנו) דסברת החו"י חזי לאיצטרופי עם סברות נוספות להקל. – וא"כ בנדון דידן ודאי חזי לאיצטרופי סברת החו"י ויעשה כמו שביארנו.

ולרווחא דמילתא ימכרנה לנכרי [במעות ובהגבהה עי' שו"ע יו"ד סי' שכ ס"ו, ואכמ"ל] והוא יקחנה לוטרינר [של נכרים] ואח"כ ישוב ויקנה אותה ממנו, עי' אוצה"פ (סי' ה סעי' יד).