-
אופן הבדיקה: כאשר בודקים אתרוג, יש להתחיל תמיד בחלק העליון באזור בו הוא מתחיל להתקצר ולהשתפע, ולאחר מכן לרדת לחלק התחתון.
-
נקודות שחורות (אתרוג מנומר): בחלק העליון של האתרוג (במקום בו הוא מתחיל להתקצר), מספיקה נקודה שחורה אחת כדי לפסול אותו. בחלק התחתון, האתרוג ייפסל רק אם ישנן שתי נקודות שחורות בשני מקומות נפרדים. שתי נקודות הצמודות או מחוברות זו לזו בחלק התחתון נחשבות לנקודה אחת ואינן פוסלות.
-
-
גודל הנקודה ואמצעי ראייה: התורה לא ניתנה למלאכי השרת, ולכן נקודה שחורה פוסלת רק אם ניתן לראותה בעין רגילה. נקודה שרואים אך ורק באמצעות זכוכית מגדלת אינה פוסלת את האתרוג. השימוש בזכוכית מגדלת נועד אך ורק כדי לברר את מהות הכתם שכבר נראה לעין (האם זו נקודה שחורה שפוסלת או רק דבר אחר שנדבק).
-
כתמים ושינויי צבע טבעיים (בלטלך): גוונים טבעיים של ירוק, צהוב, או כתמים בצבע חלמון ביצה אינם פוסלים את האתרוג. גם "בלטלך" כשרות לחלוטין ואינן פוסלות כלל, אלא רק משפיעות על הידור האתרוג ויופיו. לכלוך שנוצר מאחיזת הידים בלולב והאתרוג בימי חג הסוכות אינו פוסל את האתרוג, בדומה לבגדי הכהנים שהיו מתלכלכים מדם העבודה כסימן לשבח.
-
הסרת נקודות שחורות: אם נמצאה נקודה שחורה, יש לנסות להסירה בעדינות כגון באמצעות צמר גפן רטוב, מקל אוזניים מורטב, דבק פלסטלינה או שעווה. אם הנקודה ירדה, הדבר מוכיח כי מדובר בלכלוך חיצוני (כגון חומר ריסוס) והאתרוג כשר. אולם, יש להימנע מגירוד בכוח עם קיסם, מחשש שמא ייחסר חלק מגוף הפרי, דבר שעלול לפסול את האתרוג ביום הראשון של החג.
-
-
פסול אתרוג מורכב: אתרוג שהורכב עם עץ לימון או פרי הדר אחר הוא פסול לחלוטין ואינו נחשב אתרוג. לפי המשנה ברורה, ישנם שלושה סימנים המעידים על כך שהאתרוג אינו מורכב: פניו מלאים בבליטות (בניגוד ללימון שהוא חלק), העוקץ שלו שקוע פנימה (לעומת העוקץ בלימון שבולט החוצה), והקליפה שלו עבה עם מעט "בשר" ומיץ בתוכו. באתרוגים המרוקאים יש אמנם כמות גדולה יותר של בשר, אך סומכים על חזקת הכשרות המובהקת שלהם.
-
הפיטם והעוקץ: באתרוג מרוקאי לרוב קיים פיטם, ואם הוא ניטל (נשבר) לפני או ביום הראשון של החג, האתרוג נפסל. באתרוג תימני הפיטם נושר לרוב כבר כשהוא על העץ, ולכן על פי הפוסקים (כדוגמת הרב אוירבך) הוא כשר לכתחילה. את העוקץ (הגבעול התחתון) מומלץ לחתוך כמה שיותר צמוד לאתרוג, כדי להקטין את הסיכוי שיקבל מכה וייפול, דבר שעלול לפסול את האתרוג.
-
גודל האתרוג ("שיעור"): הגודל המינימלי לאתרוג הוא כנפח "כביצה" (כ-54 גרם או כ-100 גרם לפי החזון איש). רוב ככל האתרוגים בשוק גדולים בהרבה משיעור זה, ולכן גם אם האתרוג מתכווץ מעט במהלך החג, הוא לא יירד מהשיעור המינימלי.
-
אתרוג ירוק ("כעשבי השדה"): אתרוג שצבעו ירוק כהה מאוד פסול, מכיוון שהדבר מעיד על כך שהפרי לא סיים את תהליך גידולו. ניתן לשים אותו בסמוך לתפוחים או לימונים כדי לזרז את הצהבתו. אם מבצעים זאת בשבת, יש להניח את התפוחים ליד האתרוג ולא לטלטל את האתרוג עצמו, שכן הוא מוקצה מחמת מצווה ומוקצה מחמת חסרון כיס. כמו כן, יש להימנע מפעולות בולטות המהוות "הכנה משבת לחול".
-
דין אתרוג חסר וחלוקתו: חל איסור לחתוך אתרוג לשניים כדי ששני אנשים יצאו בו ידי חובה, משום שחתיכת אתרוג אינה מוגדרת כאתרוג. אתרוג שנחסר ממנו חלק (גם מעט מגוף הפרי), נפסל רק ליום הראשון של סוכות, אך משאר ימי החול המועד והלאה הוא כשר לברכה.
-
-
הלכה מיוחדת לשנה בה יום טוב חל בשבת: בשנה שבה היום הראשון של סוכות חל בשבת, לא נוטלים ארבעת המינים ביום הראשון. בשל כך, כל הפסולים הנוגעים אך ורק ליום הראשון (כגון אתרוג חסר) אינם רלוונטיים בפועל עבור נטילה עם ברכה, שכן הנטילה מתחילה רק מהיום השני. לפי דעת הרמ"א, אתרוג מנומר פסול לכל שבעת ימי החג, אך השולחן ערוך מכשיר אותו החל מהיום השני. למרות שלכאורה היה ראוי להחיל במקרה זה את הכלל "ספק ברכות להקל" ולא לברך על אתרוג מנומר בשאר הימים בגלל דעת הרמ"א, ההלכה לספרדים (על פי הרדב"ז) היא שברגע שפוסקים להלכה שמקיימים את המצווה (המחלוקת היא בעצם המצווה ולא רק בברכה), ממילא מברכים עליה. ומאחר וכך דעת מרן בשלחן ערוך, אנו סומכים על כלל זה. וכך פסק מרן הרב עובדיה יוסף.
-
-
לכן, בשנה שכזו אפשר לברך גם על אתרוגים חסרים ומנומרים, והבדיקה המחמירה בחנויות מיועדת בעיקר למטרות הידור בלבד.
