האם מותר לשמוע שירים באסרו חג ונקרא בלשון רבים "חג המימונה".

שאלה: האם מותר לשמוע שירים באסרו חג ונקרא בלשון רבים "חג המימונה".

תשובה: יש להקל לשמוע שירים באסרו חג עד השקיעה.

מקורות ההלכה:

א. כן מובא בספר רבינו (עמוד רמב) משמיה דמרן הגר"ע יוסף זצוק"ל. וביאר בזה בילק"י הלכות ספירת העומר (עמוד תמט) דכיון שדין איסור ריקודים ומחולות לא נזכר בהדיא בדברי מרן, וכיון שביום איסרו חג יש בו מצוה להרבות בו בשמחה ונחשב שמחת מצוה ע"כ אפשר להתיר בו שמיעת שירי קודש. עי"ש. אמנם בשו"ת ישא יוסף ח"ג (סימן קיז) הביא משמיה דהגרי"ש אלישיב שגם באיסרו חג נוהגים בו כל דיני הספירה ואין להקל בו אף בשמיעת ניגונים מכלי נגינה. והובא גם בפס"ת (עמוד תקעח).

ב. ולכאורה יש מקום לדון בזה דהנה בגמ' סוכה (דף מה ע"ב) איתא אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח, שנאמר: אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. וכתב רש"י (ד"ה איסור לחג) אגודה לחג באכילה ושתיה שקורא לחג עונג במאכל ומשתה. וי"א יום שלאחר החג. עכ"ל. ומבואר בלישנא השניה שיש מצוה לענג את יום שלאחר החג במאכל ובמשתה. וכן פסק הרמ"א בריש הלכות פסח (סימן תכ"ט סעי' ב) שנוהגים קצת להרבות באכילה ושתיה ביום אחר החג והוא איסור חג. ובמשנ"ב (ס"ק יד) כתב בשם האחרונים שהמנהג שלא להתענות בכל אסרו חג. עי"ש. ובאמת שכן איתא בירושלמי פ"ק דעבודה זרה (סוף הלכה א) דקורא לאסרו חג בריה דמועדא. וכן לא אומרים תחנון ביום זה, דביום י"ג ניסן לא אומרים תחנון משום שהוא איסרו חג של קורבנות הנשאים, וכן באיסרו חג של פסח לא אומרים תחנון וכיון שיצא רוב החודש בלא תחנון לא אומרים כבכל חודש ניסן. ולפ"ז יש מקום לומר שכיון שיש דינים מיוחדים ליום זה ונוהגים בו שמחה א"כ כן הדין גם לענין איסור שמיעת שירים שיש להתיר בזה.

ג. אמנם מדברי הב"י (סימן תכט) משמע שמתענים באיסרו חג, וכמבואר במג"א (ס"ק ח), וכן מוכח בשו"ע סימן תמד (סעי' ג) שכתב שאסור להתענות באיסרו חג של שבועות. ומשמע דדוקא בשבועות אסור אבל בשאר איסרו חג מותר. והיינו טעמא משום שכשחל יום עצרת בשבת יום טבוח דקרבנות אחר השבת, מה שאין בן בשאר מועדים. ואזיל בזה לשיטתו בסימן תכ"ט. וכן העלה מורינו החיד"א בברכי יוסף (סימן תצד אות ד) שדעת מרן שמותר להתענות באיסרו חג שלאחר הפסח, והגם בירושלמי מסכת עבודה זרה משמע לאסור מ"מ דעת הרי״ף הרמב״ם והרא״ש דההיא דירושלמי לאו הלכה היא, אלא נקטינן כפשטא דברייתא דבבלי דמתענים אחר יום טוב. ומה שאמרו בסוכה (דף מה:) כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, לא מיירי באיסרו חג אלא בחג עצמו שיש לענגו במאכל ומשתה, וכפירושא קמא דרש״י שם, ומשום הכי השמיטוה הפוסקים דלא נפיק מידי לדינא. עי"ש. ועין גם בחזו"ע פסח (עמוד ה) שהביא דברי הפוסקים בזה שהעלו שמותר להתענות באיסרו חג ושכן דעת הב"י, אלא שמאחר ויש דעות דס"ל שלא להתענות העלה שטוב שלא להתענות. הרי לנו שיש לדון את יום איסרו חג כיום רגיל וא"כ יש מקום לומר שיש לאסור בו בשמיעת שירים כשאר ימי העומר.

ד. ומ"מ לדינא יש להקל בזה וכמו שהביאו משמיה דמרן הגר"ע יוסף זצוק"ל דכיון שיש קצת שמחה ביום זה שהרי לא אומרים תחנון ביום זה, ואיסור שמיעת שירים לא הוזכר להדיא בדברי מרן השו"ע רק בדברי האחרונים וכיון שעושים כן לחיזוק האמונה בביאת המשיח ויש בזה קצת מצוה ע"כ יש להקל. ואף שהבאנו שדעת הגרי"ש אלישיב להחמיר בזה, באמת לא ברירא לן מילתא, כי בספר כי בא מועד (עמוד מב) להרב בנימין חוטא כתב שהוא שלח בשנת התש"ע שאלה זו להגרי"ש אלישיב זצ"ל והשיבו הרב על ידי אחד מבאי ביתו שמותר הדבר, ולכן הנוהגים לשמוע שירה בכלי נגינה בחג המימונה במוצאי פסח מותרים לשמוע ולהשמיע שירים אלו, וכן אשכנזי או ספרדי שאינו חוגג את חג המימונה או שאינו נוהג לשמוע שירים במימונה רשאי לבוא לביקור אצל הנוהג לחגוג חג זה ואין לו להימנע מכך מחמת שמיעת השירים.

ה. אמנם כל ההיתר הוא דוקא ביום איסרו חג עצמו דהיינו ביום שלאחר חג הפסח, משא"כ בשנה ששביעי של פסח חל ביום שישי שאז יום איסרו חג הוא בשבת, אין שום צד היתר לשמוע שירים במוצ"ש ויום ראשון על אף שקובעים את הממיונה למוצ"ש. ומ"מ אם בכל זאת רוצים לשמוע ולהשמיע שירי קודש יחד עם כלי נגינה ישמעו סיום מסכת ויאמרו דברי תורה ותהא סעודה זו סעודת מצווה שבה מותר לשמוע ניגוני שיר, וכמבואר בילק"י (שם). ועין גם בקונטרס שערי יוסף (עמוד 168) שהאריך בענין זה.

הרב יעקב ישראל נקי מח"ס שו"ת בית היין