האם טרמוס חייב בטבילה. והאם צריך לפרקו כשמטבילים אותו.
הרב יעקב ישראל נקי שליט"א
שאלה: האם טרמוס חייב בטבילה. והאם צריך לפרקו כשמטבילים אותו.
תשובה: טרמוס שחלקו הפנימי עשוי מזכוכית וחלקו החיצוני שמעמיד את הזכוכית עשוי מפלסטיק יש להטבילו בלא ברכה, ויש להטבילו כשהכלי בשלמותו וימתין עד שיתמלא כולו ממי המקוה, ובדיעבד אם פירקו והטבילו חלקים עלתה לו טבילה.
מקורות: עין בשו"ע הלכות טבילת כלים (יו"ד סימן קכ סעיפים ו' ז'). שדן לגבי כלים שחלק מהם חייבים בטבילה וחלק מהם פטורים מטבילה ומשמע שחזר בו ממש"כ בבית יוסף ודעתו שיש לילך אחר החלק שמשתמש בו ומטבילו בברכה וכמ"ש הש"ך, והט"ז, והפרי חדש, וכן דעת הזבחי צדק (אות לח), ושכן כתבו הלחם הפנים, ובית לחם יהודה, וחכמת אדם, עי"ש. וא"כ יוצא שבכלי הטרמוס שהפנים שבו עשוי מזכוכית והבית החיצון שמעמידו עשוי מפלסטיק, יש להטבילו בברכה כיון שאזלינן בתר המקום שמשתמש בו, וכ"כ בספר טבילת כלים (עמוד רח), ועוד הרבה ממחברי זמננו על הלכות טבילת כלים, וכן ראיתי שהביאו משם הגר"מ אליהו שיש להטבילו בברכה.
ברם לפי מש"כ הש"ך שכל מה שהשו"ע כתב שיש להטבילו ומשמע בברכה מיירי שגם בלא בכלי החיצון הוא עומד בפני עצמו, אבל היכא שבלא הכלי החיצון המעמיד, הכלי הפנימי אינו יכול לעמוד בפני עצמו, ס"ל לשו"ע שיטביל בלא ברכה, וא"כ בכלי הטרמוס שאילולי כלי הפלסטיק שבחוץ לא היה עומד הכלי הזכוכית שבפנים מאחר והתחתית שבו עגולה, ורק בסיוע הבית החיצון שהוא מפלסטיק עומד בשופי, ועל כן יש להטבילו בלא ברכה. אולם כבר הפרי חדש (אות טז) כתב לחלוק ע"ד וס"ל שדברי השו"ע כפשוטם דכל היכא שהשימוש נעשה בחלקו הפנימי והוא מכלי החייב בטבילה מטבילים ומברכים עליו ולא משנה אם יכול לעמוד בפני עצמו או שצריך סייוע מדבר המעמיד, וכמו שהבאתי דבריו בהערה הקודמת, ועל כן יש לצדד שכלי הטרמוס חייב טבילה בברכה, וכך עלתה בידי במחשבה ראשונה.
אך העירני הר' בניהו דיין דמאחר ומיירי הכא בכלי זכוכית שכל חיובו מדרבנן, ומידי פלוגתא לא יצאנו שהרי לדעת הש"ך גם אם הוא ממתכת אין לברך עליו כיון שללא כלי החיצון אינו עומד בפנ"ע, ויתירה מכך דיש לדון את כלי הטרמוס לכלי אוצר דכיון שלא משתמשים בו ישירות לשתות ממנו אלא לאחסן בו את המים כדי לשמור חומו, ובכלי אוצר איכא פלוגתא דרבבתא וכמו שהובא לעיל (באות יח) עיי"ש באורך אם חייב בטבילה, ועל כן יש לחוש בכגון דא לספק ברכות ולא לברך על טבילתו, וכן העלה למעשה בתשובה כ"י.
וכשמטבילו יש להטבילו כמו שהוא שלם ואין צריך לפרקו, וכמש"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סימן עז אות ג) ובשו"ת הר צבי יו"ד (סימן קח) שכל הכלים שעשויים מכמה חלקים יש להטביל את הכלי בשלימותו, ובדיעבד אם פירק את החלקים עלתה לו טבילה.
ובשעה שמטבילו יש להקפיד לפתוח את המכסה כדי שיכנסו המים לתוכו, כמבואר בשו"ע יו"ד סימן רב' (סעיף ו) שצריך שהמים יכנסו לשולי הכלי ומשום כך אם הפך הכלי והטבילו כשפיו כלפי מטה לא עלתה לו טבילה, לפי שלא יגיעו המים לשוליו אפילו אם מכניסו כולו למים.
הרב יעקב ישראל נקי שליט"א מחבר ספר "טבילת כלים למעשה"
