האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר על בגד או פרי חדש

שאלה: האם מותר לברך שהחיינו על בגד חדש או פרי חדש בימי ספירת העומר או אסור או שזה רק מנהג טוב?

תשובה: מותר לחדש בגד חדש וגם לאכול פרי חדש ולברך עליהם שהחיינו בימי הספירה ומדת חסידות בבגד חדש שלא לחדש אותו בימי הספירה עד ל"ג בעומר, ובשבת אפשר להקל.

 מקורות:

יש בזה כמה מנהגים וכדלהלן:

א) דעת הנוהגים שלא לחדש ולא לברך גם על פרי חדש וגם על כלי חדש

האליה זוטא (סימן תצג ס"ק א) הביא בשם רבינו ירוחם (ספר אדם וחוה דף מ"ד): אין אומרים זמן בספירה לפי שהם ימי דין כי העומר בא מן השעורים, ולכן אין כונסין ואין מסתפרין ע"כ. ולפי"ז היה ראוי לאסור אף בל"ג בעומר, אלא שכבר נהגו להקל ונראה מזה שלא מברכים שהחיינו בימי הספירה.

ב) דעת הנוהגים שלא לחדש ולא לברך רק בכלי חדש

פסק רבי חיים פלאג"י בספר מועד לכל חי: מנהג טוב שלא לחדש בגדים בימי הספירה. וביביע אומר כתב (חלק ג סימן כו) שמי שרוצה להחמיר שיחמיר דווקא בבגד חדש תע"ב וכל שכן שבשבת מותר, ולגבי פרי חדש כתב והוא כמנהג טעות דמבטלינן ליה.

ג) דעת הנוהגים לחדש ולברך

בסימן תצג שנהגו אבלות בימי ספירת העומר בגלל פטירת תלמידי רבי עקיבא ולא ראוי להיות שמחה באותו הזמן [טור]. ופסק השולחן ערוך שלא נהגו נישואין ותספורת בימי הספירה.

המאמר מרדכי (אות ב) כתב שנשאל האם מותר לברך שהחיינו בימי הספירה והשיב שמיום עומדי על דעתי לא חששתי לזה כי לא מצאתיו בשום ספר ראשון או אחרון ואין ספק שנשתרבב זה המנהג ממשה שכתב השו"ע בהלכות ימי בין המצרים (סימן תקנא סעיף יז) שכתב טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש וכו' ובהמשך דבריו המליץ קצת בעד המנהג ובסוף דבריו ספק להקל מאחר שלא נמצא בשום מקום ואבלות על בית המקדש שאני. וכך פסק המשנה ברורה (ס"ק ב) וכן פסק הכף החיים (אות ד) וכן פסק הרב עובדיה זצ"ל ביביע אומר חלק ג אות כו.