האם מותר להסתכל בצילום (תמונה או סרטון) של שחרור החטופים שנעשה בעיצומו של יום השבת?

שאלה:

האם מותר להסתכל בצילום (תמונה או סרטון) של שחרור החטופים שנעשה בעיצומו של יום השבת?

תשובה:

אם הצילום נעשה ע"י נכרי – מותר, ואם נעשה ע"י ישראל מחלל שבת – אסור, ובמסופק ע"י מי נעשה אפשר להקל.

וכמובן שכל זה כשאין חשש למראות אסורים, דאם לא כן אפילו בחול אסור, והדברים ברורים.

מקורות:

א] צילום שנעשה ע"י הנכרי – אין בו חשש, דלא מבעיא לדעת המקילין היכא דהנכרי עשאו בשביל עצמו אף שעשה בשביל ישראל, וכמבואר בביה"ל (סי' רעו ס"ב ד"ה ואם יש) דאין למחות במיקל בזה, א"כ ה"נ הכי הוא שודאי עשאו הנכרי לצורך עצמו [דכל אחד שהיה באירוע כזה היה מצלם לעצמו למזכרת], אלא אפי' להמחמירים בזה (ב"י שם ומשנ"ב ס"ק יז), מ"מ הכא שרי דעשאו הנכרי לרוב העולם שהם נכרים, וכדתנן במכשירין (פ"ב מ"ה) ונפסק בשו"ע (סי' רעו ס"ב וסי' שכה ס"ו וסי' תקטו ס"ו).

וגם אם נחוש שנעשה גם בשביל ישראל (שהרי הוא נמצא באר"י שרובן ישראל וענין זה נוגע בעיקר לבני אר"י), אכתי דעת הב"י (סי' תקטו ס"ד) להקל גם בכה"ג דאזלינן בתר רובא, אלא שדעת הרמ"א (סי' תקטו ס"ו) להחמיר בזה, ועי' בביאה"ל (סי' רעו ס"ב ד"ה ואם יש). ומ"מ עי' בארחות שבת (פכ"ג הערה צז) דמצדד דהיכא דהנכרי היה עושה מלאכה זו בשביל עצמו לבד, אין זה נחשב שעשאה לעצמו ולצורך הישראל, ע"ש. ולפי"ז בנדו"ד אפשר להקל וכמו שהזכרנו דודאי הנכרי היה עושה מלאכה זו לעצמו לבד, ודו"ק.

ב] צילום שנעשה ע"י ישראל – בשו"ע (סי' שיח ס"א) מלאכה שנעשית בשבת במזיד מותרת לישראל אחר במוצ"ש מיד, והטעם שאין צריך להמתין בכדי שיעשו כמו במלאכת נכרי הנעשית בשביל ישראל (סי' שכה ס"ו), מבואר בט"ז (סי' שיח סק"א) דהתם שאני דקיל בעיניו לומר לו שיעשה כן משא"כ בישראל, ובמג"א (סק"ב) ביאר דהישראל לא ישמע לו דאין אדם חוטא ולא לו. והביאם המשנ"ב (סק"ה). ונפק"מ בישראל מומר דלהמג"א יש לחוש ולהמתין בכדי שיעשו. וכבר הסתפק בזה הפמ"ג (סי' רעו מש"ז סק"ה וסי' שכה א"א ס"ק כב), ונשאר בצ"ע. ובקובץ תשובות (ח"ב סי' כא) מכריע לקולא, אבל בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' נד אות ב) מכריע לאיסור, ע"ש. וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סי' עט אות יד) וח"ט (סי' לט), ובשו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' טז אות ד).

והנה בצילום אירוע לא שייך להתיר בכדי שיעשו וכמ"ש בארחות שבת (פכ"ג סל"ז ופכ"ה סעי' סו) בשם הגריש"א ז"ל דנכרי או מומר שצילם בשבת מאורע מסוים ועשה זאת בשביל ישראל אסור להסתכל בתמונות לעולם, דלולא מלאכת הנכרי לא היתה אפשרו לצלם את המאורע, ונמצא דלא שייך להמתין בזה בכדי שיעשו. [אבל במהרש"ם (ח"ג סי' רצז) נראה להקל בזה, ע"ש].

ושמא יש לצרף סברת ר"י ורא"ש שהביא השו"ע (סי' שכה ס"ח) ב'יש' דבאיסור דרבנן א"צ להמתין בכדי שיעשו, ואע"ג דדעת השו"ע שם ב'סתם' כהאוסרים, וכן סתם בשו"ע (או"ח סי' תקטו ס"ה), מ"מ יש לצרף עכ"פ שיטת המקילין (ר"י ורא"ש) בישראל מומר דלא ברירא מילתא כולי האי דדינו כנכרי לענין זה. [ועי' במשנ"ב (סי' שכה ס"ק מח) דמצרף שיטת המקילין לספק אחר, ע"ש].

אלא דאין זה ברור דצילום הוא איסור דרבנן, ויתכן דהוא איסור תורה, עי' שו"ת שבט הלוי ח"א (סי' קכא אות ג) וח"ו (סי' לז).

ובלא"ה כבר כתב מורינו ורבינו הראשל"צ שליט"א בספרו הלכה ברורה (מעשה שבת עמוד פז) לאסור איסר שלא להסתכל אחר השבת במה שצולם ע"י מחללי שבת, דאפי' נימא דצילום אינו אלא מדרבנן, מ"מ ראוי לגדור גדר ולאסור בזה עולמית ויש לחוש בזה לחילול ה' כשמראה שלא איכפת לו מחילול שבת בפרהסיא, ע"ש.

ג] צילום הנעשה ע"י האחראים על האירוע (ומכונים 'צה"ל') – אולי יש לצדד דהם מוכרחים לצלם בשביל לפקח על עסקי נפשות ושמא יש בזה חשש פקו"נ, וכעת צ"ע ואין לסמוך על זה.

ד] צילום שאינו ידוע אם נעשה ע"י נכרי (ומותר וכנ"ל) או ע"י ישראל מומר (ואסור וכנ"ל) – אפשר להקל כיון שהוא ספק דרבנן ולקולא.