ברכות השחר של חג השבועות

ברכת על נטילת ידים בבוקר חג השבועות

כתבו הפוסקים הניעורים כל הלילה ברכת על נטילת ידים יברכו אחר שנפנו וברכו אשר יצר וטעם הדבר כיון שהנטילה בבוקר היא משום ידים עסקניות או משום חדשים לבקרים (מח' הרשב"א והרא"ש הובאה במשנ"ב סי' ד סק"א) ומחמת ספק ברכות מי שהיה ער בלילה יטול בלי ברכה[1].

ועל כל פנים נחלקו הפוסקים האם אחר שנפנה יכול לברך ענט"י משום שממילא צריך ליטול ידיו אחר עשיית צרכיו.

יש אומרים שיברך על נטילת ידים והטעם שאחר שנפנה ממילא שייכים שני הטעמים המצריכים נטילה ועל כן נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים (משנ"ב תצד סק"א, וכן בסי' ד סק"ל)[2].

ויש אומרים שלא יברך ברכת על נטילת ידים כלל אע"פ שממילא אחר שנפנה חייב ליטול ידיו (הלכה ברורה ח"א עמוד פב).

ברכת "המעביר חבלי שינה" ושאר ברכות השחר

דנו הפוסקים לגבי ברכות השחר האם הן ברכות פרטיות של כל יחיד ויחיד או ברכה כללית לקב"ה שברא את צרכי העולם, הנפקא מיניה בין שיטות אלו היא במי שלא ישן כל הלילה האם יברך ברכות השייכות לקימת האדם בבוקר כמו ברכת "המעביר חבלי שינה" לסוברים שהיא ברכה על כל יחיד ויחיד לא יברך אלא יצא ידי חובה מאחרים (משנ"ב סי' מו סקכ"ד בשם השערי תשובה), אולם לשיטת החולקים יברך ברכה זו גם אם לא ישן כלל בלילה שברכה כללית היא כשבח לקב"ה שנתן צרכי העולם (רמ"א שם).

הכרעת ההלכה על פי מנהגינו – אין אומרים סב"ל כנגד המנהג ולכן יברכו כל ברכות השחר, [חוץ מברכת ענט"י כנ"ל בשם ההלכה ברורה] (ילקו"י תצד לח, וכ"פ שו"ע הרב מו ס"ז).

[1] וטעם הדבר שחשיב ספק ברכות משום שלשיטת הרא"ש לא צריך לברך שלשיטתו עיקר הברכה היא משום "ידים עסקניות" וכשלא ישן לא שייכת סברא זו ולהרשב"א שייך הברכה שחדשים לבקרים תלוי במציאות שהגיע עלות השחר

[2] וע"י כך מחוייב ליטול ידיו גם לשיטת הרא"ש שהצריך נטילת ידים משום ידים עסקניות וכ"ש הנפנה.