דיני חג השבועות לנשים

זמן תפילת ערבית של חג השבועות לנשים

אף על פי שאין הנשים סופרות את העומר בברכה ויש אומרים שאינם סופרות כלל, מכל מקום תפילת ערבית של החג יתפללו אחר צאת הכוכבים ומפני שכניסת חג השבועות תלויה בסיום ימי הספירה כמבואר מהפסוקים "שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות: "ועשית חג שבעות וכו' (דברים טז ט י). ולכן כדי להתפלל תפילת ערבית של חג השבועות יש להמתין שיסתיימו ימי הספירה לגמרי והוא בצאת כוכבים של יום החמישים (שו"ת להורות נתן ח"ז סי' לא).

זמן הדלקת נרות חג השבועות

נחלקו הפוסקים בדין זה: יש אומרים כמו שלגבי תפילה אין להן להתפלל עד אחר צאת הכוכבים משום דתמימות בעינן, ה"ה גבי הדלקת הנרות שידליקו אחר צאת הכוכבים (שו"ת להורות נתן שם). ויש אומרים שיכולות להדליק נרות מבעו"י ואין בכך חסרון לדין "תמימות" שרק גבי תפילת ערבית וקידוש חששו חז"ל שיטעו ולא הזכירו חשש זה גבי הדלקת נרות (שו"ת ר"פ ח"ד כג, הליכות שלמה שבועות פי"ב ב)[1].

 ברכת שהחיינו בהדלקת הנרות

ברכת שהחיינו בחגים נתקנה על הכוס בקידוש, ולא בזמן הדלקת הנרות. ועל כן המנהג הנכון הוא שלא תברך שהחיינו בזמן הדלקת הנרות, אלא כששומעת ברכת שהחיינו מהמקדש המכוון להוציא את השומעים י"ח אף היא תתכוון לצאת בברכתו זו (שאילת יעב"ץ סימן קז, שיו"ב להחיד"א יו"ד ר סק"א, חסד לאלאפים או"ח רסג, יפה ללב ח"ג עמו' קיג, הו"ד בחזו"ע יו"ט עמו' שו).

ואעפ"כ יש הנוהגות מימים ימימה להדליק נר של יו"ט ולברך שהחיינו בזמן הדלקת הנרות, וכיון שכך הוא מנהגם אין למחות בהם (משנ"ב רסג סקכ"ג, חזו"ע שם, אול"צ ח"ג פי"ח אות ב), וטעם הדבר שברכת הזמן אינה לבטלה שמעיקר הדין אין צריך לסומכה ליין (אול"צ שם בהערה ב).

והנוהגת כן האם יכולה לענות אמן על ברכת שהחיינו של המקדש – נח' בזה הפוסקים: יש מי שאומר שלא יענו אמן אחר ברכת שהחיינו של המקדש שבברכת שהחיינו שאמרה בזמן הדלקת הנרות כבר יצאה י"ח ברכה זו, ושעונה אמן אחר ברכת המקדש הרי עושה הפסק בין הקידוש לברכת הגפן, ותצטרך לברת שוב על הגפן וע"כ לא תענה אמן (שו"ת יחוה דעת ח"ג לד, שו"ת שבט הלוי ח"ג או"ח סט), ואולם אם עונה אמן יכולה לברך על היין ולשתות (שו"ת שבה"ל שם). ויש מי שאומר שיכול לענות אמן אחר ברכת המקדש אע"פ שברכה שהחיינו בהדלקת הנרות ואין בזה משום הספק (שו"ת אגרות משה או"ח ד סימן קא, אול"צ ח"ד פי"ח אות ב ע"פ סברת הרוקח והאו"ז) ובבירור הראיות שני צדדים ראה בהערה[2].

ועוד יש ליידע מי שנוהגת כן לברך שהחיינו בהדלקת הנרות יש לה להדליק נר של יו"ט אחר צאת הכוכבים ולא ככל הדלקת הנרות בשבת וביו"ט שמדליקה קודם השקיעה, והטעם שברכת שהחיינו יש לה חשיבות כקבלת קדושת היום ונמצא שמקבלת את חג השבועות מבעוד יום וכבר נזכר לעיל שאין להתפלל (לכתחילה) פלג בערב שבועות כיון שממעיד בתמימות וחג שהשבועות אין לו תאריך אלא הוא לאחר ז' שבועות ולכן צריך שיהיו שלמים וה"ה למדליקה נר של יו"ט ומברכת שהחיינו (פסקי תשובות תצד אות ב[3]).

לימוד ליל חג השבועות לנשים

נאמרו בזה כמה דעות בפוסקים: יש אומרים שאין ענין כלל לנשים ללמוד בליל חג השבועות (ר"פ ח"א סוד ישרים סימן ט), ויש אומרים שהסופרות את העומר יכולות ללמוד תנ"ך בליל שבועות להשלים התיקון (כה"ח סי' תצד סק"ח). ויש אומרים שאף אלו שלא ספרו יכולות לומר תהילים בליל שהוא יום פטירת דוד המלך ע"ה (ילקו"י תצד ט), ואף לאנשים ענין גדול הוא לקרוא ספר התהילים בחג השבועות (בן איש חי, וראה בהקדמה המו"ל לספר חיים והשלום שחיבר הבא"ח על התהילים שהביאו עדות מנכדיו ובני ביתו שהיה קורא בחג השבועות את התהילים בביתו עם בני הבית וברוב עם שהיו מתאספים בביתו).

[1] ונראה שתלויה מח' זו בדלעיל במח' החוט שני ושו"ע הרב האם דבר המראה את תחילת החג מכריח שממעיט מיום המ"ט. ועיי"ע בהערה 4 מש"כ בזה.

[2] וראיית האג"מ והאול"צ מהא שבסוכה אע"פ שנשים פטורות מישיבה בסוכה לא מצינו בפוסקים שלא תענה אמן על ברכת המקדש ליישב בסוכה וע"כ שבכה"ג לא חשיב הפסק, דכיון שלמקדש זה הוא סדר הקידוש לא חשיב הפסק דידה ושפיר יכולה לענות אמן ולצאת י"ח בברכת הגפן של המקדש, והנה טענה זו פריך לה בשו"ת שבה"ל שהבאנו בגוף הדברים שכתב לחלק דגבי פסח חוץ מעצם היו"ט יש חיוב אכילת מצה ומרור ומצות אלו גם הנשים חייבות וע"כ שם עונה אמן על ברכת שהחיינו של המקדש, משא"כ בשבועות שברכת שהחיינו נתקנה רק על היו"ט, ואת"ל דבסוכה עונה אמן על ברכת לישב בסוכה התם גם י"ל שברך שהחיינו אינה רק על עצם היו"ט שעליו מכוונת בהדלקת הנרות אלא ברכת המקדש היא גם על הסוכה וישיבה בה ואע"פ שאינה מחוייבת בה מ"מ שייכת אף היא בעצם המצוה ועל שפיר יכולה לעשות אמן על ברכת שהחיינו של המקדש אע"פ שברכה כן בהדלקת הנרות משא"כ בשבועות.

[3] וזה הטעם שייך בין למ"ד שיכולה לענות אמן ובין למ"ד שלא יכולה לענות אמן שהרי לשניהם כשמברכת שהחיינו הדלקת הנרות כוונתה על היו"ט וברכת שהחיינו יש בה מעין קדושת היום, אלא שנח' האם אין הפסק כשעונה אמן על ברכת הבעל שסו"ס ברכה או אע"פ שברכה אין זה חשיב הספק שלא מצינו כן בסוכות ושכן הוא הנוסח של המקדש כן נ"ל.