✧ דיני הדלקה וכיבוי ביום טוב ✧

הדלקה וכיבוי אש

א. הדלקת האש: אע"פ שהתירו מלאכות שיש בהם צורך אוכל נפש, אסרו חכמים להדליק אש ביו"ט משום שאפשר לעשותו מערב יו"ט. (תקב א). אבל להעביר אש מאש אחרת מותר. כמו כן אסור להדליק גפרורים ביו"ט ע"י חיכוך בצידי הקופסא, אבל מותר להדליקו משלהבת של אש או ע"י שמצמידו לגחלים בוערות או חוט להט חשמלי. (מ"ב תקב ד. שש"כ יג ג. אורל"צ רה. חזו"ע נב).

ב. הדלקת אש בגרמא: מותר להדליק האש ע"י גרמא ביו"ט, מפני שאיסור הבערת האש ביו"ט הוא מדרבנן וגרמא באיסור דרבנן מותר ביו"ט. (עי' ביאור הלכה ר"ס תקב. שש"כ יג כז. יביע אומר ג יז).

ג. הדלקת אש שלא לצורך: אסור להדליק אש ביו"ט כשאין בו צורך יו"ט כלל. (שו"ע תקיד ה). אך כל שיש בו צורך מצוה ושמחת יו"ט אף אם אינו אוכל נפש מותר, דמתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, ולכן מותר להדליק נר בביה"כ ובברית מילה, שיש מצוה בריבוי האור. (מ"ב ל). וי"א דנר זיכרון – יארציאט חשיב שלא לצורך, ולכן טוב שידליקו בביה"כ או במקום שאוכלים. (ביא"ה ד"ה נר. כה"ח עט. שש"כ יג ו. חזו"ע נה). והישן יחידי בחדר, או שמפחד לישון בחושך מותר להדליק נר דהוי בכלל צורך יו"ט. (שם).

ד. כיבוי האש: וכמו שאסור להדליק אש ביו"ט כמו כן אסרו לכבות אש ביו"ט. ולכן צריך ליזהר כשמדליקים בדרך היתר נרות שבת או גז שיש להניח הגפרור בנחת שלא יגרום לכיבוי, (שש"כ יג ח. חזו"ע נב). ואם חושש מכויה באצבעותיו, רשאי לזרוק הגפרור אף בפ"ר שיכבה מאחר ולא ניחא ליה. (מנחת שלמה יב ד. חוט שני יג ג). כמו כן המעשן לא ינער הסיגריה כדי להסיר את האפר, וכן בגמר העישון לא יזרוק את הבדיל בחוזקה אלא יניחו בנחת. (שם).

ה.  כיבוי אש בגרמא. אע"פ שאסור לכבות האש ביו"ט מ"מ י"א שמותר לכתחילה לכבות בגרמא (שעה"צ תקיד לא. כה"ח נז). וכגון שמניח את האש במקום שהרוח תבוא ותכבה. (רמ"א שם ג). ורבים מהאחרונים מחמירים בזה וכן נראה דעת השו"ע לאסור (עי' תקיד ג יבי"א ח"ג יז). ובמקום צורך גדול יש לסמוך על המתירים (כה"ח שם).

הדלקה וכיבוי האור

א. הדלקת האור: אסור להדליק אור ביו"ט דחשיב מוליד אש ביו"ט. אך מותר לומר לגוי להדליק האור או אש דהוי שבות דשבות במקום מצוה שמותר. (אורל"צ רו. חזו"ע נג). וכן מותר לומר לגוי להדליק מאוורר או מזגן במקום הצורך, דהוי שבות דשבות במקום צורך שמותר. (חזו"ע נד).

ב. הדלקת אור בגרמא: מותר להקדים את זמן הדלקת האור ע"י שעון שבת, בשונה משבת שגרם הדלקה אסור, ורק להמשיך מצב קיים מותר. והמחמיר תע"ב. (יב"א שם). וי"א דכיון שדרך מעשה המלאכה הוא ע"י גרמא אין להתיר. (שבט הלוי יא קל).

ג. כיבוי האור בגרמא: ומ"מ מותר לגרום כיבוי החשמל כאשר מקדים את זמן הכיבוי בשעון שבת משום דהוי מלשאצ"ל וגרמא במילתא דרבנן, והמחמיר לעצמו תע"ב. (יבי"א שם. חזו"ע נז).

הדלקה וכיבוי הגז.

א. הדלקת הגז: כירים שיש להם מצת אוטומטי שבסיבוב כפתור הגז מופעלת ההצתה, הנכון להוציא את השקע החשמלי מערב יו"ט. ואם שכח להוציאו יכול להוציאו ביו"ט בשינוי. (שש"כ יג לג. ילק"י שכא). ויש מחמירים. (אורל"צ  רה).  והיכא שאינו יכול להוציאו העלו הפוסקים שיצמיד גפרור למבערים שאז אף שיצא ניצוץ מהמצת, הוי פ"ר שלא מתכון באיסור דרבנן שמותר. (אורל"צ רה. ילק"י תמז).

ב. הנמכת האש בגז. י"א שאסור להנמיך את האש בגז לצורך התבשיל שלא ישרף, כל שיש לו אש אחרת להדליק, שהנמכת האש היא בכלל כיבוי האסור ביו"ט. ורק אם אין לו אש אחרת מותר. (שש"כ יג י. אורל"צ רז). ודעת החזו"ע (עמ' נח) שאף כשיש לו אש אחרת מותר להנמיך האש לצורך האוכל שלא ישרף. (עי' יב"א ח"א לג. ואג"מ ח"ד קטו).

ג. כיבוי הגז בגרמא. מותר לכבות את אש הגז שהוא מדרבנן ע"י גרמא. ויש כמה אפשרויות לכיבוי הגז: 1. ע"י מכשיר טיימר שמכבה את הגז באופן אוטומטי – חגז, ויש ליזהר לכוונו קודם שמדליק הגז ולא אח"כ. (תקיד ג. שש"כ יג טז. ילק"י תמג)  2. ע"י נתינת כפית בין האש לחיישן (טרמוקפל). ויש לבדוק בערב יו"ט שאכן מתכבה לאחר כמה שניות כי יש סוגי מבערים שמתכבה מיד. (ילק"י תמז). 3. יניח מאוורר מערב יו"ט בסמוך לגז ויפעילו ע"י שעון שבת בזמן שרוצה שיתכבה. (ע"פ המבואר ברמ"א תקי"ד ג, ובגחלת של מתכת אף מרן יודה להקל. ודו"ק). 4. ע"י שמחמם קפה בפינג'אן ובעת שהמים עולים על גדותיו כבה האש. (יח"ד א לד). וי"א דלכתחילה יש להימנע מזה. (שש"כ יג יג. אורל"צ רט).