בוטנים הקלויים ע"י גוי, האם מותרים באכילה (כשאין חשש לתערובת איסור), או אסורים משום בשולי גוים?

שאלה:

בוטנים הקלויים ע"י גוי, האם מותרים באכילה (כשאין חשש לתערובת איסור), או אסורים משום בשולי גוים?

תשובה:

בטנים הקלויים ע"י נכרי מותרים באכילה ואפילו אם אינן נאכלים חיים, כיון שאינם עולים על שלחן מלכים אלא לקינוח הסעודה בלבד וגם הם דברים שלא נשתנו מברייתם ע"י האור (ובלבד שלא יהיה חשש לתערובת איסור).

מקורות:

איתא בע"ז (לח.) ובשו"ע (יו"ד סי' קיג ס"א) דאינו נאסר בבשולי נכרים אלא אם הוא דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי וגם עולה על שלחן מלכים ללפת את הפת או לפרפרת.

ונחלקו הפוסקים אם צריך עוד תנאי נוסף לזה, כי דעת הר"ן בע"ז (דף יד ע"ב ד"ה שלקות), דאפי' דבר שאינו נאכל חי ועולה על שלחן מלכים אין בו משום בשו"ג אם לא נשתנה מברייתו ע"י האור [היינו שלא ניכר השינוי לעין האדם וכגון קליות, עי' פר"ת (סק"א)], וכן נראה דעת הש"ך (סק"א), ואף דסתימת השו"ע מורה להחמיר בזה, וכ"ה דעת הכנה"ג (הגב"י אות יח) ובספרו שו"ת בעי חיי (יו"ד סו"ס קנה), והפר"ח (סק"א), והפר"ת (סק"א), מ"מ יעוי' בב"י (ס"ב ד"ה ואמרי') ובכס"מ (פי"ז מהל' מאכ"א הי"ז) דהמנהג להקל כהר"ן, ע"ש היטב. גם החת"ס בחי' ליו"ד (סק"ג) האריך בזה ומסיק דיש לסמוך על דעה זו בצירוף סברא אחרת. וכן בשעה"ד אפשר לסמוך ע"ז וכמ"ש הגאון הגדול רבי עזרא עטייה ז"ל בספר עלה עזרא (יו"ד סי' ה), ע"ש.

ובנדון שלפנינו יש לצרף עוד מה שנחלקו הפוסקים אם דבר העולה ל'קינוח' הסעודה יש בו משום בשו"ג, דדעת השו"ע (סי' קיג ס"א) לאסור, וכ"ה דעת הכנה"ג בשו"ת בעי חיי (יו"ד סו"ס קנה), וחכמ"א (כלל סו דין א), ושו"ת פנים מאירות (ח"ב סו"ס סב), ובא"ח (ש"ש חקת אות ט), ושו"ת שבה"ל (ח"ב סי' מד).

אבל לעומתם דעת כמה פוסקים להקל בזה, הלא הם הפר"ח (סק"ג) והפרח שושן (הביאו בשיו"ב סי' קיב ס"ק יא), ומהריט"ץ (סו"ס ס), ותורת חיים (ע"ז נט.), שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' קמב), וחת"ס בחי' ליו"ד (סי' קיג סק"ב), ושו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' רסב). וע"ע בערוה"ש (סי' קיג ס"ו וס"ז).

ואף כי לדינא אין לנו לזוז מדברי השו"ע שהחמיר בזה, מ"מ כיון שהרבה פוסקים הקילו בזה, נראה עכ"פ דבצירוף סברא אחרת אפשר להקל.

אשר על כן בדברים שלא נשתנו מברייתן [והיינו שלא ניכר השינוי שנעשה ע"י הבישול וכנ"ל], ובנוסף לכך הן דברים שאינם עולים על השלחן ללפת את הפת אלא לקינוח הסעודה, שפיר אפשר להקל ואין לחוש בהם משום בשו"ג. ולכן בטנים הקלוים, גם אם אינן נאכלין חיים ועולים עשו"מ, אפשר לקנותן מן הנכרי (אם אין חשש לתערובת איסור).