במשנה (פסחים צט ע"ב) מבואר "לא יאכל אדם עד שתחשך" ובגמ' שם לקמן מבואר שזמן האיסור לאכול הוא מתחילת שעה עשירית היינו שלוש שעות זמניות לפני צאת הכוכבים, אך קודם לכן מותר לאכול וכ"פ השו"ע (תעא ס"א).
האם מותר לאכול מצה שיוצאים בה י"ח בליל הסדר
פסק השו"ע (תעא ס"ב) "וקודם שעה עשירית מותר לאכול מצה עשירה". וביאר הרמ"א "אבל מצה שיוצאין בה בלילה אסורים לאכול כל יום ארבעה עשר". והטעם שאין יוצאים בה י"ח מצת מצוה בליל הסדר כיון שנילושה במי פירות (כמבואר בשו"ע סימן תסב ס"א).
ומ"מ יש המחמירים שלא לאכול אף מצה עשירה בערב פסח (שעה"צ סימן תמד אות א בשם הגר"א שלמד כן בדעת הרמב"ם).
ומה שלא אוכלים מצה שיוצאים בה ידי חובה מצת מצוה בערב פסח – כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב (משנ"ב תעא סקי"א). ואף מצה שנאפתה שלא לשם מצת מצוה שאין יוצאים בה י"ח בליל הסדר אסור לאוכלה בערב פסח קודם שעה עשירית (אול"צ ח"ג פי"ג ד, שש"כ פנ"ו הערה מז) והטעם כיון שיש פוסקים שבדיעבד יוצאים בה י"ח (שש"כ שם), ויש מי שכתב כיון שסו"ס יש לה טעם מצה (מקראי קודש פסח ח"ב סימן כה[1]).
מצה מטוגנת או מבושלת האם מותר לאוכלה בערב פסח
יש מי שכתב שבכלל מצה עשירה שהתיר השו"ע הן מצה מבושלת או מטוגנת שמותר לאוכלם קודם שעה עשירית (חזו"ע פסח עמו' קצט), ויש מי שכתב להימנע מאכילת מצה מטוגנת (אול"צ ח"ג י"ג ג). ודוגמת הדבר שניצל מטוגן העטוף בפירורי מצה מעורבים בביצה לשיטה ראשונה מותר, ולשיטה שניה ראוי להימנע. אולם מבושלת מותר.
[1] אף שקאי שם על "מצת חמץ" מ"מ חד טעמא הוא כן נ"ל.
