הדרך לתיקון המידות של ספירת העומר

מטרת ספירת העומר הימים של ספירת העומר נועדו להכנה לקראת חג שבועות וקבלת מתנת התורה. לפי התורה, לשבועות אין תאריך מוגדר מצד עצמו, משום שההגעה אליו תלויה בהכנה שלנו [00:17]. ההכנה המרכזית שצריך לעשות בימים אלו היא עבודה ותיקון של המידות [02:24].

שליטה על המידות: עבד או מלך? לכל אדם יש דחפים טבעיים (כמו למשל כעס או הימנעות מכעס), וניתן לחיות איתם בשני אופנים [02:47]:

• המידות כעבדים (שליטה עצמית): אדם ששולט במידותיו משתמש בהן לפי הצורך בלבד (למשל, ישתמש בכעס רק במקרה של מחאה על קידוש השם). במצב זה, האדם הוא ה"מלך", והדחפים הם משרתיו שפועלים יחד למען מטרה אחת [03:13]. אדם כזה מוגדר כאדם "שלם" [05:28].

• המידות כמלכים (חוסר שליטה): אדם שלא עבד על מידותיו מנוהל על ידי כל דחף שמתעורר בו. כל דחף מתנהג כ"מלך" עיוור שדורש סיפוק ללא קשר להיגיון ולמציאות. אדם כזה סובל מפיצול פנימי וחי בקונפליקט מתמיד [03:44].

ההבדל בין גישת יעקב לגישת עשו

• עשו אומר "יש לי רב": עשו מסתכל על הכוחות והמידות בעולם כמציאויות נפרדות ומנוגדות. לכן הוא מאמין שהאדם, שנשלט על ידי תאוות גופניות, חייב להיות מנותק מהקב"ה [06:21]. בעקבותיו, תלמידיו מאמינים שצריך לברוח מהתאוות, להתענות ולפרוש לגמרי מהעולם [08:40].

• יעקב אומר "יש לי כל": יעקב מבין שניתן לקחת את כל הכוחות והמידות המנוגדים, להתעלות מעליהם, לשעבד אותם ולהפוך אותם ליחידה אחת שתשמש את עבודת השם (כפי שהאבות שילבו יחד חסד, דין ותפארת לחוט משולש אחד) [06:57].

סוד הניצחון של מרדכי על המן המן הגיע משורש עמלק (אותיות "מעקל" – הולך תמיד בקצוות ולא באמצע). הוא היה בטוח שמאחר שעם ישראל בגלות ובמידות חומריות, אין להם קשר לקב"ה והוא יכול לשלוט בהם [10:13]. אך כשהמן הגיע אל מרדכי וראה שהוא מלמד את תלמידיו את הלכות קורבן העומר, הוא הבין שניצחו אותו [01:01]. קורבן העומר עשוי משעורים, שהם מאכל בהמה. זה מסמל את הגישה של מרדכי: ניתן לקחת את המידות הטבעיות ה"בהמיות", לשעבד אותן לשכל ולקב"ה, ובכך להכין את האדם לקבלת התורה [10:41].

המשמעות של 49 ימי הספירה שבעת שבועות הספירה מסמלים שבעה צדדים (ימין, שמאל, קדימה, אחורה, למעלה, למטה, והנקודה האמצעית). אנו לוקחים את כל הכוחות הנפרדים הללו, מוצאים בהם את הנקודה האמצעית, ומביאים אותם תחת השליטה שלנו [11:43]. במשך 49 ימים אנו עובדים על המידות שלנו ומכינים כלי גשמי נשלט, וביום ה-50 הקב"ה נותן את החלק שלו, שהוא התורה האלוקית [12:45].

תלמידי רבי עקיבא וזוגיות הגמרא מציינת שהיו לרבי עקיבא "12,000 זוגות" של תלמידים (ולא התייחסה אליהם כאל 24,000 בודדים). כדי לקבל תורה, האדם חייב להפסיק לראות את עצמו כ"מלך" עצמאי שדואג רק להצלחה ולכבוד של עצמו, ולהבין שהוא חלק מצוות שפועל למען מטרה גבוהה יותר [13:21]. התלמידים מתו כי "לא נהגו כבוד זה בזה" – הם ראו זה את זה כמתחרים נפרדים ולא התבטלו בפני המטרה המשותפת של לימוד התורה [13:53]. אותו יסוד חל בדיוק גם בזוגיות: עבודת המידות של איש ואישה היא להבין שהם לא שניים נפרדים ("בשבילי" או "בשבילך"), אלא יחידה אחת ("בשבילנו") שמשרתת מטרה גבוהה יותר של הקמת בית לה'. כשהם מכניסים את הקב"ה ביניהם – שכינה שורה עליהם, וכשהם נפרדים וכל אחד דואג רק לעצמו – "אש אוכלתם" [14:51].