שאלה:
חולה שאינו צם בת"ב מתי יבדיל על הכוס, האם במוצ"ש מיד או שעדיף שיצום עד מתי שאפשר לו ואז יבדיל על הכוס.
תשובה:
כיון שחולה פטור מן הצום הרי זה מבדיל על הכוס מיד במוצ"ש ואפילו אם אינו זקוק עכשיו לאכול.
מקורות:
כתב הכנה"ג בשו"ת בעי חיי (או"ח ח"ב סי' עא), יש חילוק בין חולה שהתירו לו לאכול בט' באב לאבי הבן ובעל ברית והמוהל שאוכלין כשהט"ב דחוי, דחולה שהותר לו האכילה בט"ב מפני חלייו ויכול לאכול כל שעה שירצה בין ביום בין בלילה, יבדיל בלילה מיד אחר תפילת ערבית כמנהג להבדיל בשאר מוצאי שבתות משא"כ אבי הבן ובעל ברית בט"ב דחוי שלא יבדילו אלא ביום לאחר המילה, ע"ש. והובא בקצרה בברכ"י (או"ח סי' תקנו אות ב) ושע"ת (שם סק"א). וכמה אחרונים הבינו דהיינו דוקא היכא דמוכרח החולה לאכול תיכף במוצ"ש הלא"ה אינו מבדיל אלא ביום קודם שיאכל, וכמ"ש כן בכה"ח (שם סק"ט) ושו"ת קנין תורה (ח"ב סי' קיא אות ב סק"ב) ושו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' מ בהערה).
וזה אינו, דאפי' אינו נצרך לאכול עכשיו, כיון שפטור הוא מן הצום הרי זה מבדיל מיד סמוך לשבת כדת וכדין, וכמבואר למעי' בדברי הכנה"ג הנ"ל [והאחרונים הנ"ל לא ראו דברי הכנה"ג במקורם ונמשכו אחר קיצור דבריו בברכ"י]. וכן העלה בחזון עובדיה תעניות (עמוד שנ) והדר הוא לכל חסידיו, ע"ש. וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ג פכ"ט ה"ח). וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סי' ל אות ד) וח"י (סי' לא אות ט).
