שאלה:
האם במכירת חמץ צריך לפרט כל מיני החמץ שיש לו (ויסקי, אטריות וכיוצ"ב).
תשובה:
אין צורך (ליחיד) לפרט כל מיני החמץ, ויש מחמירים בזה לכתחילה.
מקורות:
המקור חיים (סי' תמח בי' סק"ט וחי' סק"ח) כתב דכשמוכר החמץ יפרש כל מין חמץ שמוכר, דאל"כ הוי כמוכר דבר שאין מינו ידוע דלא קנה הנכרי דלא סמכה דעתיה וכמבואר בחו"מ סי' רט. וכ"כ החיי"א (כלל קכד ס"ג) וביאה"ל (סי' תמח ס"ג ד"ה בדבר מועט) וכה"ח (ס"ק עט) וערוה"ש (או"ח סי' תמח סכ"ז).
ומ"מ הרבה פוסקים היקלו בזה בדיעבד, כיון דלפי הנוסח שכותבים היום בשטר (שהנכרי ישלם על החמץ כפי מה שישומו הבי"ד) אין לחוש על כך דשפיר סמכא דעתיה דהנכרי, עי' בשו"ת צמח צדק (או"ח סו"ס מה ד"ה החשש הד'), ושו"ת באר יצחק (או"ח סי' ו), ופת"ש (חו"מ סי' רט סק"א), ושו"ת חיי אריה (ח"א סי' טו ד"ה איברא), ושו"ת אבני נזר (או"ח סו"ס שלט אות יב וסי' שמב אות ב), ושו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סי' יט) ועוד.
ואמנם בשו"ת בית שלמה (או"ח סי' ע עא עו, וסי' ע) ובשו"ת אגר"מ (או"ח ח"א סי' קנ) מחמירים בזה, וע"ע בשו"ת ידות הלוי (ח"ד סי' מז אות ב). ובתשובה הארכתי בס"ד לחזק ההיתר והבאנו עוד סברות להקל בזה. ולכן בדיעבד אם לא פירט כל מיני החמץ אין לאסור, אבל לכתחילה ודאי יש לחוש ולכתוב ולפרט כל המינים.
ומ"מ די במה שהרב המורשה מפרט וא"צ שכל יחיד יפרט, וכמ"ש בשו"ת אגר"מ (או"ח ח"א סי' קנ ד"ה אבל) וביאר הדברים בטוטו"ד ע"ש. וכ"כ בקצרה בשו"ת אבני נזר (או"ח סו"ס שלט אות יב). ובשד"ח (מערכת חומ"צ סי' ט אות ו ד"ה ומה שהוסיף) הצריך שכל יחיד ירשום בפרוטרוט בשטר הרשאה, ובנוסף לזה גם בשטר מכירה מפרטים הכל, ע"ש. ויש מקומות שמחמירים כן ויש מקומות שאין נוהגים בזה ודי להם במה שהרב המורשה מפרט לנכרי.
