שאלה:
אשה רוצה להפתיע את בעלה שהיא בהריון בכך שהיא אומרת לו 'טמאה אני' וכסבור הבעל שכיון שקבלה וסת היא לא בהריון, ולאחר כמה ימים תגלה לו הבשורה הטובה, האם ראוי לעשות כך או לא.
תשובה:
אין לעשות כן לכתחילה, ובדיעבד ישאל לחכם.
מקורות:
לכאורה נראה דאינה נאסרת בכך, חדא דאפשר דטענה זו הוה אמתלא טובה, והרי רגלים מוכיחות לכך והוא מילתא דעבידא לגלויי שהיא בהריון והדברים מוכיחים בעד עצמם שדברי אמת בפיה. ועוד דאם היא מגלה האמת בפני החכמים (כעובדא שלפנינו שבאה לשאול לפני מעשה) שפיר דמי וכמ"ש הט"ז סי' קפה סק"ב דאם גלתה לפני עדים אינו בכלל הוחזקה נדה ע"ש.
אבל היות והשאלה שנשאלנו עליה היתה האם אריך למיעבד הכי לכתחילה (ולא בדיעבד שכך עשתה), נראה דאין להתיר זאת מתרי טעמי, א – כמ"ש הרב ז"ל בטה"ב ח"ב עמוד תמד דלימדו לשונם דבר שקר וכן לא יעשה (ושם כתב כן אפי' במקום פו"ר ע"ש. אלא דאפשר דאין זה דומה, כי התם היא משקרת 'על פי הוראת החכם', ע"ש. משא"כ כאן דהיא באה לשאול אם מותר לה, אבל אין החכם מורה לה לעשות כן). ב – הא אית לן דעת שמואל בכתובות כב: דלא סמך על אמתלא וכתב הב"י סי' קפה ס"ג דהרי"ף הביאו ולהורות נתן שמי שרוצה להחמיר על עצמו מדת חסידות היא לו, וא"כ לא יתכן להתיר לעשות כן מדעת. (אלא דאכתי איכא למשדי נרגא ולומר דהני תרי טעמי לא שייכי היכא דאיכא מסירת מודעה לפני כן, וצ"ע).
